ריבוי מיעוט וריבוי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ריבוי מיעוט וריבוי''' הוא דרך ללימוד הכתובים (הסוברים שיש ללמוד בדרך זו חולקים על י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן). כאשר בפסוק מופיע "ריבוי", דהיינו לימוד לדבר כללי ולא ספציפי, לאחר מכן "מיעוט", דהיינו דוגמא לדבר ספציפי, ולאחר מכן שוב "ריבוי", אנו דורשים שיש לרבות ביחס לדין הנאמר בפסוק כל דבר למעט דברים שאינם דומים כלל למיעוט. | |||
====דוגמא==== | ====דוגמא==== | ||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2012
|
|
ריבוי מיעוט וריבוי הוא דרך ללימוד הכתובים (הסוברים שיש ללמוד בדרך זו חולקים על י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן). כאשר בפסוק מופיע "ריבוי", דהיינו לימוד לדבר כללי ולא ספציפי, לאחר מכן "מיעוט", דהיינו דוגמא לדבר ספציפי, ולאחר מכן שוב "ריבוי", אנו דורשים שיש לרבות ביחס לדין הנאמר בפסוק כל דבר למעט דברים שאינם דומים כלל למיעוט.
דוגמא[עריכה]
נאמר "ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה" (שמות כה, לא). חכמים (מנחות כח:) הדורשים את הפסוק בדרך של "ריבוי מיעוט וריבוי" לומדים זאת באופן הבא: "ועשית מנורת" - זהו ריבוי, היות ואין הגבלה בפסוק לחומר מסויים ממנו צריכה להיות עשויה המנורה. "זהב טהור" - זהו מיעוט לחומר מסויים שרק ממנו עושים את המנורה. "מקשה תיעשה המנורה" - זהו שוב ריבוי שאינו מפרט ממה לעשות את המנורה. חכמים דורשים מכאן שניתן לעשות את המנורה מכל דבר אף מעץ ומתכות שונות, היות ואנו מרבים כל מה שדומה למיעוט - זהב, למעט חרס שאינו דומה כלל לזהב.
המחלוקת בו[עריכה]
רבי עקיבא דורש מיעוט וריבוי, אך רבי ישמעאל דורש בדרך של "כלל ופרט וכלל".