התקופה ההלניסטית בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==אלכסנדר מוקדון== | ==אלכסנדר מוקדון== | ||
[[תמונה:Alexander_the_Great_in_the_Temple_of_Jerusalem.jpg|left|thumb|250px|אלכסנדר הגדול בבית המקדש - המקור:ויקישיתוף, [http://www.wga.hu/frames-e.html?/html/v/vivien/ הצייר:VIVIEN Joseph] המאה ה-17]] | |||
התיאור האגדתי של המפגש בין אלכסנדר לראש היהודים מתואר ב[[מסכת יומא]] ס"ט ע"א: | |||
"בעשרים וחמישה (ב טבת) יום הר גריזים דלא למספד יום שביקשו כותים (שומרונים) את בית אלוהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק . מה עשה ? לבש בגדי-כהונה ונתעטף בבגדי-כהונה ומיקרי-ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכול הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר אמר(אלכסנדר) להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בכך. | |||
כיוון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה. כיוון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה ? אמר להם: דמות דויקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. אמר להם(ליהודים): למה באתם? אמר: אפשר בית, שמתפללים בו עליך ועל מלכותה שלא תחרב יתעוך עובדי-כוכבים להחריבו? אמר להם: מי הללו? אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם : הרי הם מסורין בידכם. | |||
מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיוון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שביקשו לעשות לבית-אלוהינו. באותו יום עשאוהו יום טוב." | |||
[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Hurban/reka/Peirut/theGreekEmpire.htm אתר משרד החינוך על הנושא: על חורבן ונחמה] מביא את גירסתו לגבי המפגש בין [[שמעון הצדיק]] לבין אלכסנדר הגדול. | [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Hurban/reka/Peirut/theGreekEmpire.htm אתר משרד החינוך על הנושא: על חורבן ונחמה] מביא את גירסתו לגבי המפגש בין [[שמעון הצדיק]] לבין אלכסנדר הגדול. | ||
" | "נזכור שמדובר באלכסנדר הגדול - הגאון הצבאי הגדול בכל הזמנים. אדם בעל כבוד רב ואגו עצום - אדם כזה אף פעם אינו כורע ברך בפני אחרים... לכן ההתנהגות הזאת מדהימה את כולם. הגנרלים שלו מזועזעים - מה קורה כאן ? אלכסנדר מסביר, שלפני כל קרב (ונזכור שהוא מעולם לא הפסיד בקרב), הוא חולם על אדם מוזר. כל חלום כזה מהווה עבורו אות לניצחון. והנה, האדם הזקן שקיבל את פניו כעת - שמעון הצדיק - הוא האיש שמופיע בחזיונותיו! מסיבה זו אלכסנדר אינו פוגע בבית המקדש. הוא מקשיב לשמעון הצדיק ומתגלה לו, שאויבי יוון אינם היהודים, אלא בעצם השומרונים. | ||
נזכור שמדובר באלכסנדר הגדול - הגאון הצבאי הגדול בכל הזמנים. אדם בעל כבוד רב ואגו עצום - אדם כזה אף פעם אינו כורע ברך בפני אחרים... לכן ההתנהגות הזאת מדהימה את כולם. הגנרלים שלו מזועזעים - מה קורה כאן ? אלכסנדר מסביר, שלפני כל קרב (ונזכור שהוא מעולם לא הפסיד בקרב), הוא חולם על אדם מוזר. כל חלום כזה מהווה עבורו אות לניצחון. והנה, האדם הזקן שקיבל את פניו כעת - שמעון הצדיק - הוא האיש שמופיע בחזיונותיו! מסיבה זו אלכסנדר אינו פוגע בבית המקדש. הוא מקשיב לשמעון הצדיק ומתגלה לו, שאויבי יוון אינם היהודים, אלא בעצם השומרונים. | |||
כתוצאה מכך, היהודים מקבלים אישור פתוח "לטפל" בשומרונים כרצונם, וזה בדיוק מה שהם ממהרים לעשות. כך משתלבות ירושלים ויהודה באימפריה היוונית מתוך שלום. ובדרך אגב, אלכסנדר מציית לשמעון הצדיק ולא נכנס לבית המקדש. בתמורה לכך, נקראים בני הכוהנים שנולדים באותה שנה "אלכסנדר", על שמו של המצביא המקדוני הגדול. ואכן, מאז ועד היום, השם "אלכסנדר" הוא שם יהודי נפוץ למדי. | כתוצאה מכך, היהודים מקבלים אישור פתוח "לטפל" בשומרונים כרצונם, וזה בדיוק מה שהם ממהרים לעשות. כך משתלבות ירושלים ויהודה באימפריה היוונית מתוך שלום. ובדרך אגב, אלכסנדר מציית לשמעון הצדיק ולא נכנס לבית המקדש. בתמורה לכך, נקראים בני הכוהנים שנולדים באותה שנה "אלכסנדר", על שמו של המצביא המקדוני הגדול. ואכן, מאז ועד היום, השם "אלכסנדר" הוא שם יהודי נפוץ למדי. | ||
| שורה 23: | שורה 31: | ||
==מלכות החשמונאים== | ==מלכות החשמונאים== | ||
ה[[רמב"ם]] ב[[הלכות חנוכה]] רואה את חשיבות חידוש מלכות חשמונאים בכך שמאתים שנה חזרה עצמאות לעם ישראל : "בבית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהורות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם א-להי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני{{מקור| | ה[[רמב"ם]] ב[[הלכות חנוכה]] רואה את חשיבות חידוש מלכות [[חשמונאים]] בכך שמאתים שנה חזרה עצמאות לעם ישראל : "בבית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהורות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם א-להי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני{{מקור|ג,א|כן}}. | ||
ד"ר בני גזונדהייט במאמרו :[http://www.tefilah.org/data/ChanukaRambam%20web%20080115.doc נס חנוכה ומלכות החשמונאים במשנת הרמב"ם] בטללי אורות, כותב: " חשיבותו וגדולתו (של חג החנוכה) נעוצות גם במה שבא לאחר מכן, ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים". מבחינה זאת עומדות בדברי הרמב"ם שתי תשועות - הקב"ה הושיעם [את ישראל] מידם [של מלכי יון]; ובני חשמונאי אף הם "הושיעו ישראל מידם". הקבלה זו אומרת שבני חשמונאי נלחמו את מלחמות ה'. | ד"ר בני גזונדהייט במאמרו :[http://www.tefilah.org/data/ChanukaRambam%20web%20080115.doc נס חנוכה ומלכות החשמונאים במשנת הרמב"ם] בטללי אורות, כותב: " חשיבותו וגדולתו (של חג החנוכה) נעוצות גם במה שבא לאחר מכן, ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים". מבחינה זאת עומדות בדברי הרמב"ם שתי תשועות - הקב"ה הושיעם [את ישראל] מידם [של מלכי יון]; ובני חשמונאי אף הם "הושיעו ישראל מידם". הקבלה זו אומרת שבני חשמונאי נלחמו את מלחמות ה'. | ||
| שורה 45: | שורה 53: | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:החשמונאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:56, 5 בספטמבר 2012
|
|
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל היא תקופה בתולדות ארץ ישראל, הכוללת בתוכה בעיקר את תקופת שלטון בית חשמונאים 160 לפנה"ס - 63 לפנה"ס - מועד כיבוש ירושלים על ידי "פומפיוס" - שר צבא רומא.
תחילת התקופה היא בשנת 332 לפנה"ס, עם כיבוש הארץ על ידי "אלכסנדר מוקדון".קיימת מסורת לפיה אלכסנדר הגדול בקר בירושלים ובבית המקדש. סיומה של התקופה ההלניסטית בא עם כיבוש הארץ צבא רומי בעת פרוץ הריב בין היורשים לבית חשמונאי.
בחלק של התקופה ניכרת ההשפעה היוונית בערי הארץ. היהודים שאימתו לעצמם אץ התרבות היוונית, המכונים "המתייונים" זכו למעמד מכובד, אך רק בערי הארץ ולא במרחב הכפרי.
אלכסנדר מוקדון[עריכה]
התיאור האגדתי של המפגש בין אלכסנדר לראש היהודים מתואר במסכת יומא ס"ט ע"א:
"בעשרים וחמישה (ב טבת) יום הר גריזים דלא למספד יום שביקשו כותים (שומרונים) את בית אלוהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק . מה עשה ? לבש בגדי-כהונה ונתעטף בבגדי-כהונה ומיקרי-ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן וכול הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר אמר(אלכסנדר) להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בכך.
כיוון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה ופגעו זה בזה. כיוון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה ? אמר להם: דמות דויקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. אמר להם(ליהודים): למה באתם? אמר: אפשר בית, שמתפללים בו עליך ועל מלכותה שלא תחרב יתעוך עובדי-כוכבים להחריבו? אמר להם: מי הללו? אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. אמר להם : הרי הם מסורין בידכם.
מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיוון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שביקשו לעשות לבית-אלוהינו. באותו יום עשאוהו יום טוב."
אתר משרד החינוך על הנושא: על חורבן ונחמה מביא את גירסתו לגבי המפגש בין שמעון הצדיק לבין אלכסנדר הגדול.
"נזכור שמדובר באלכסנדר הגדול - הגאון הצבאי הגדול בכל הזמנים. אדם בעל כבוד רב ואגו עצום - אדם כזה אף פעם אינו כורע ברך בפני אחרים... לכן ההתנהגות הזאת מדהימה את כולם. הגנרלים שלו מזועזעים - מה קורה כאן ? אלכסנדר מסביר, שלפני כל קרב (ונזכור שהוא מעולם לא הפסיד בקרב), הוא חולם על אדם מוזר. כל חלום כזה מהווה עבורו אות לניצחון. והנה, האדם הזקן שקיבל את פניו כעת - שמעון הצדיק - הוא האיש שמופיע בחזיונותיו! מסיבה זו אלכסנדר אינו פוגע בבית המקדש. הוא מקשיב לשמעון הצדיק ומתגלה לו, שאויבי יוון אינם היהודים, אלא בעצם השומרונים.
כתוצאה מכך, היהודים מקבלים אישור פתוח "לטפל" בשומרונים כרצונם, וזה בדיוק מה שהם ממהרים לעשות. כך משתלבות ירושלים ויהודה באימפריה היוונית מתוך שלום. ובדרך אגב, אלכסנדר מציית לשמעון הצדיק ולא נכנס לבית המקדש. בתמורה לכך, נקראים בני הכוהנים שנולדים באותה שנה "אלכסנדר", על שמו של המצביא המקדוני הגדול. ואכן, מאז ועד היום, השם "אלכסנדר" הוא שם יהודי נפוץ למדי.
גזרות אנטיוכוס[עריכה]
גזרות אנטיוכוס היו האירוע אשר גרם לשינוי יחסו עם העם בארץ ישראל מחסות תחת שלטון זר: פרסי, מצרי וסורי לעצמאות בימי החשמונאים.
גזרות אלו החלו בשובו של אנטיוכוס הסורי ממסע מלחמה מוצלח כנגד תלמי השישי המצרי. בדרכו לסוריה עבר דרך ירושלים, שדד את אוצרות המקדש, כמו מנורת המאור, מזבח הזהב, הפרוכת ועוד, וערך בעיר טבח נורא. מעשה אכזרי זה, מחריד וחסר תקדים, התבצע ללא כל מעשי התגרות או נקם מצד היהודים. התגובות הנזעמות שפרצו כנגד פעולות המלך בירושלים, עוררו תגובות נוספות קשות, וששיאן - הטלת גזירות השמד של אנטיוכוס, ואשר בעקבות הטלתן פרץ מרד החשמונאים.
מלכות החשמונאים[עריכה]
הרמב"ם בהלכות חנוכה רואה את חשיבות חידוש מלכות חשמונאים בכך שמאתים שנה חזרה עצמאות לעם ישראל : "בבית שני כשמלכי יון גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהורות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם א-להי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים עד החורבן השני(ג,א).
ד"ר בני גזונדהייט במאמרו :נס חנוכה ומלכות החשמונאים במשנת הרמב"ם בטללי אורות, כותב: " חשיבותו וגדולתו (של חג החנוכה) נעוצות גם במה שבא לאחר מכן, ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים". מבחינה זאת עומדות בדברי הרמב"ם שתי תשועות - הקב"ה הושיעם [את ישראל] מידם [של מלכי יון]; ובני חשמונאי אף הם "הושיעו ישראל מידם". הקבלה זו אומרת שבני חשמונאי נלחמו את מלחמות ה'. ההסתכלות המדינית וההיסטורית של חזרת מלכות לישראל "יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני" נותנת לחג החנוכה ולמלכות החשמונאים משמעות ייחודית לפי הגותו המדינית של הרמב"ם. ההצלחה הצבאית של מלכות החשמונאים אינה משמשת מטרה בפני עצמה, אלא נחשבת היא כהכשרת הקרקע של קיום תורה ומצוות, לאחר שהיוונים "לא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות."
גם בהלכות מלכים ומלחמותיהם, אשר מסיימות את כל הי"ד החזקה של הרמב"ם, מודגשת משמעות זאת של המלחמות בהקשר של ביאת המשיח. המטרה הסופית של המלחמות היא קיום מצוות ולימוד תורה, כפי שהרמב"ם מסיים את הלכות מלכים ומלחמותיהם (יב,ה) ואת כל "משנה תורה": ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר 'כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' (ישעיה יא,א)".
הכיבוש הרומאי[עריכה]
בשנת 67 לפה"ס, יורשי המלכה החשמונאית שלומציון, נחלקו לשני מחנות יריבים. מן הצד האחד היה בנה הורקנוס השני, ועמו "אנטיפטרוס האדומי"יועצו, ומן הצד האחר בנה אריסטובולוס השני, כאשר כל אחד מן הצדדים הניצים שואף לקבל לעצמו את המלוכה.
אריסטובולוס התבצר בירושלים. אל פומפיוס שר צבא רומי פנו משלחות לשטוח את טענותיהן באשר לנעשה ביהודה. פומפיוס הטיל על העיר מצור וכבש אותה. כניסתו של פומפיוס לירושלים בשנת 63 לפנה"ס מסמנת את סופה של עצמאות יהודה בארצו תחת בית חשמונאי.
ועל כך כותב הרמב"ן בפרושו לפרשת כי תבוא: "אבל פעמים שיחזור להוכיחם בארץ, כאשר אמר (פסוק לו): "יולך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלוהים אחרים", והוא הגלות שגלינו לרומי על לכת אגריפס המלך שם:
גם יתכן שירמוז למלך אחר קודם לאגריפס, והוא אריסטובלוס (ראו לעיל) שתפסו שר צבא רומי ויוליכהו שמה בנחושתיים, והיו למשל ולשנינה בכל העמים, שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמתם. ואחרי כן בא אגריפס שנית עם שליח מלך רומי בארץ, וכבש בארץ יהודה מדינות גדולות מאד, ואז נתקיים מה שאמר (פסוק מח): ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו':
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התקופה ההלניסטית בארץ ישראל - הויקיפדיה העברית