שפלת יהודה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==מן המקורות== | ==מן המקורות== | ||
ב[[מסכת שביעית]] נאמר:"וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת "{{מקור| | ב[[מסכת שביעית]] נאמר:"וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת "{{מקור|דף כה,ב פרק ט הלכה ב משנה|כן}} | ||
בן ציון סגל בספרו "הגאוגרפיה במשנה-המקומות - טיבם וערכם" המכון לחקר המשנה - ירושלים - תשל"ט ומובא בקישור לאתר [http://www.shechem.org/torah/geomishna/181b.html ארץ שכם] כותב: " שפלה - כינו לאזור גיאוגרפי שהוא שפל, נמוך מן ההר, אבל גבו מן העמק, וכך גם מונה אותו המשנה :הר,שפלה ועמק. סדר זה מוזכר גם במקרא: "בהר ובשפלה" {{מקור| | בן ציון סגל בספרו "הגאוגרפיה במשנה-המקומות - טיבם וערכם" המכון לחקר המשנה - ירושלים - תשל"ט ומובא בקישור לאתר [http://www.shechem.org/torah/geomishna/181b.html ארץ שכם] כותב: " שפלה - כינו לאזור גיאוגרפי שהוא שפל, נמוך מן ההר, אבל גבו מן העמק, וכך גם מונה אותו המשנה :הר,שפלה ועמק. סדר זה מוזכר גם במקרא: "בהר ובשפלה" {{מקור|דברים א'ז'|כן}}. | ||
השם שפלה או שפלת יהודה נתייחד לאזור שמן המרגלות המערביים של הרי יהודה ועד לתחילת עמק החוף: זהו שטח המשתרע מן שער הגיא ולטרון במזרח עד לרמלה ולוד במערב ומן פלגיו של הירקון בצפון ועד לנחל שורק בדרום. | השם שפלה או שפלת יהודה נתייחד לאזור שמן המרגלות המערביים של הרי יהודה ועד לתחילת עמק החוף: זהו שטח המשתרע מן שער הגיא ולטרון במזרח עד לרמלה ולוד במערב ומן פלגיו של הירקון בצפון ועד לנחל שורק בדרום. | ||
וכך כתוב ב[[ספר יהושע]] "בשפלה - אשתאול וצרעה" {{מקור| | וכך כתוב ב[[ספר יהושע]] "בשפלה - אשתאול וצרעה" {{מקור|יהושע ט"ו ל"ג|כן}}. ועוד נאמר ב[[ספר דברי הימים]]: "ופלישתים פשטו בערי השפלה .. וילכדו את בית שמש ואת איילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ואת גמזו ואת בנויה {{מקור| כ"ח, י"ח|כן}} | ||
באזור יישובים עתיקים אלה ידועים בשמותם ובמיקומם ובזה מסייעים לזיהוי אזור מושבם - השפלה. | באזור יישובים עתיקים אלה ידועים בשמותם ובמיקומם ובזה מסייעים לזיהוי אזור מושבם - השפלה. | ||
וזה גם מתאים ללקביעת חז"ל במסכת שביעית : "אמר רבי יוחנן מאמאוס - היום לטרון - ועד לוד שפלה, מלוד עד הים עמק" {{מקור| | וזה גם מתאים ללקביעת חז"ל במסכת שביעית : "אמר רבי יוחנן מאמאוס - היום לטרון - ועד לוד שפלה, מלוד עד הים עמק" {{מקור|פ"ז ב'|כן}} | ||
הגדרה דומה מובאת אצל אוזביום מקסריה בספר השמות שכת בבמאה ה-4:" כל המדינה לצפון ולמערב בית גוברין היא השפלה". | הגדרה דומה מובאת אצל אוזביום מקסריה בספר השמות שכת בבמאה ה-4:" כל המדינה לצפון ולמערב בית גוברין היא השפלה". | ||
גרסה אחרונה מ־11:56, 5 בספטמבר 2012
|
|
שפלת יהודה היא הרצועת האורך המערבית של חבל ארץ יהודה. בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 נהגו להגדיר בתחום זה גם את רצועת האורך עד לחוף הים התיכון וכך קראו למושבות: ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, עקרון, גדרה עד לבאר טוביה בשם מושבות יהודה.
היום התחום של אזור שפלת יהודה מצומצם יותר :
- במזרח - הרי יהודה - בערך כביש האורך מספר 35 בין שער הגיא לבין בית גוברין, כולל את "חבל עדולם" שנכניסה אליו היא מכביש 375. הגבול המזרחי מסומן היום על ידי תוואי של "דרך בטחון" שנבנתה בתור "גדר הפרדה.
- בדרום, חבל ארץ נגב - הקו העובר ממושב אחוזם עד מושב תלמים לאורך נחל שקמה.
- במערב, כביש הרוחב 232 מצומת הודיה עד למושב חלץ
- בצפון, כביש 1 משער הגיא עד בואכה רמלה
בחלוקה המינהלית של המדינה, שפלת יהודה מצויה בתחום של ארבע אזורים - השנים הראשונים במלואן והשניים האחרים בחלקם (ראו להלן):
- שפלת יהודה במחוז ירושלים
- אזור לכיש בנפת אשקלום של מחוז הדרום - בפועל "חבל לכיש"
- אזור מלאכי בנפת אשקלון של מחוז הדרום
- אזור לוד במחוז המרכז
מפת שימוש הקרקע באזורים האלה מראה כי שליש מהאדמות הן בשימוש חקלאי ושליש מוגדר כ"שטח פתוח".
מן המקורות[עריכה]
במסכת שביעית נאמר:"וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת "(דף כה,ב פרק ט הלכה ב משנה)
בן ציון סגל בספרו "הגאוגרפיה במשנה-המקומות - טיבם וערכם" המכון לחקר המשנה - ירושלים - תשל"ט ומובא בקישור לאתר ארץ שכם כותב: " שפלה - כינו לאזור גיאוגרפי שהוא שפל, נמוך מן ההר, אבל גבו מן העמק, וכך גם מונה אותו המשנה :הר,שפלה ועמק. סדר זה מוזכר גם במקרא: "בהר ובשפלה" (דברים א'ז').
השם שפלה או שפלת יהודה נתייחד לאזור שמן המרגלות המערביים של הרי יהודה ועד לתחילת עמק החוף: זהו שטח המשתרע מן שער הגיא ולטרון במזרח עד לרמלה ולוד במערב ומן פלגיו של הירקון בצפון ועד לנחל שורק בדרום.
וכך כתוב בספר יהושע "בשפלה - אשתאול וצרעה" (יהושע ט"ו ל"ג). ועוד נאמר בספר דברי הימים: "ופלישתים פשטו בערי השפלה .. וילכדו את בית שמש ואת איילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ואת גמזו ואת בנויה ( כ"ח, י"ח)
באזור יישובים עתיקים אלה ידועים בשמותם ובמיקומם ובזה מסייעים לזיהוי אזור מושבם - השפלה.
וזה גם מתאים ללקביעת חז"ל במסכת שביעית : "אמר רבי יוחנן מאמאוס - היום לטרון - ועד לוד שפלה, מלוד עד הים עמק" (פ"ז ב')
הגדרה דומה מובאת אצל אוזביום מקסריה בספר השמות שכת בבמאה ה-4:" כל המדינה לצפון ולמערב בית גוברין היא השפלה".
השפלה היא אזור גבעות ועמקים נוחים לעיבוד ונראים היטב לעין היורד מן ההר, מירושלים לחוף הים.
האזורים של שפלת יהודה[עריכה]
יישובי שפלת יהודה נכללים בארבעה אזורים מינהליים של מדינת ישראל:
| סמל האזור | המחוז והנפה | האזור | מבחר של שמות יישובים |
|---|---|---|---|
| 112 | מחוז ירושלים | שפלת יהודה | בית שמש, צרעה, אשתאול, גפן, תירוש, הראל וטל שחר |
| 431 | מחוז המרכז נפת רמלה | אזור לוד | יד רמב"ם, בן שמן, גזר, חולדה |
| 611 | מחוז הדרום נפת אשקלון | אזור מלאכי | כפר מנחם, נגבה |
| 612 | מחוז הדרום נפת אשקלון | אזור לכיש | יישובי "חבל לכיש", קרית גת ובית גוברין |
ייחודה של השפלה[עריכה]
שפלת יהודה ההיא אזור חקלאי פורה. יחד עם זאת, עקב קרבתו למרכזי האוכלוסייה בארץ היה לאזור תיירות. היום ניתן לבקר באזור באתרי תיירות שפותחו במטרה לארח מטיילים. בין השאר :
- אתר "יד לשריון" ו"המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון" בלטרון.
- יער חולדה
- תל עזקה המקראית
- תל שוכה המקראי
- מערת לוזית
- פארק עדולם, כולל תל עדולם
- תל עזקה המקראי
- תל לכיש המקראי
- חורבת מדרס
- גן לאומי בית גוברין
אזור כרמי יין[עריכה]
גליה גוטמן, במגזין "מסע אחר" מתארת מסע ביקבי האזור. במאמרה שפלת יהודה כטוסקנה היא מתארת את סגולות האזור.
בשנים האחרונות נטעו באזור אלפי דונמים של גפנים שחידשו את ימיו כקדם. התאור שלה מתחיל באזור הכרמים הדרך בין המושבים אמציה ושקף, במזרח חבל לכיש.
ביוני 1988, נרצח אליהו כהן משקף בכרם שנטע במו ידיו. הוא היה הקורבן הראשון של האינתיפאדה בתחומי הקו הירוק. אלמנתו, ענת, נזכרת בימים הראשונים של הכרם: "כשעלינו על הקרקע ב־1981 קיבלנו אדמת בור. במו ידינו סיקלנו את האבנים ונטענו ירקות. כבר אז היה לנו ברור שהאיזור מתאים לגידולי גפן". כמה שנים אחר כך ניטע הכרם הראשון בשקף. "הכרם שלנו", מספרת ענת, "לא היה הסנונית הראשונה בתופעת חידוש ימי הכרמים באיזור - קדמו לו הכרמים של מושב לכיש ויישובים אחרים בשפלה - אבל הוא סימן מגמה של הפיכת אדמות טרשים וגבעות חשופות לכרמים. אנחנו היינו הראשונים בשקף שעברנו מגידול ירקות לכרם. כשאלי בעלי החליט על כך, כעסו עליו במושב. כי בניגוד לירקות, שאת התפוקה שלהם רואים מיד, בכרם צריך להסתכל לפחות ארבע שנים קדימה".
באיזור נמצאו עדויות לייצור יין מהתקופה הכנענית והתקופה העברית הקדומה, ולפני כמה שנים התגלתה בעיבורי המושב רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית , שהשתמרה כמעט בשלמותה. אנשי רשות העתיקות כיסו אותה בחול כדי לשמרה. הפסיפס, בשטח כולל של כ־220 מטרים רבועים, מתאר בפרטי פרטים את חיי החקלאות בחבל לכיש באותה תקופה. המרבד המרכזי של הבסיליקה שברצפתה שובץ הפסיפס היה מעוטר שריגי גפן עם עלים ואשכולות ענבים.
הראשונים שהחלו בגידול גפנים באיזור היו חברי מושב לכיש. בכניסה למושב יש אלפי דונמים של כרמים, ככל שתראה העין, שמשתרעים לרגלי תל לכיש הקדום, המתרומם ממזרח. בלונדון, בחדר מספר 10 במוזיאון הבריטי, אפשר להתבונן בתחריטים מתקופת סנחריב מלך אשור, אשר בשנת 701 לפני הספירה כבש בסערה את העיר המקראית לכיש והגלה את תושביה היהודים. התחריטים מתארים את השבויים המובלים לגלות וברקע גפנים עם אשכולות ענבים.
בין מושב גבעת ישעיהו ליישוב שריגים ד"ר עמוס ברזילי, וטרינר וכורם, מטפח את הכרם ואת היקב הממוקם בתוך מסעדה בשם קלע דוד.
הענבים כאן הם כולם ענבי יין מזנים שונים: אמרלד ריזלינג, פרנץ' קולומבר (זן לא אציל המשמש לעשיית שמפניה באזורים מסוימים בצרפת) ופטיט סירה (ענב קטנטן שצבעו אדום עמוק, המשמש בעיקר להעמקת צבעו של הקברנה סוביניון). "הפטיט סירה נחשב בישראל בעייתי ומועד למחלות", אומרת קפלינסקי, "אבל באיזור שלנו טוב לו כנראה והתפוקה ממנו יפה".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מסלולי טיולים - משרד החינוך והתרבות
- מגלין - אתר תיירות
- אתרים בשפלת יהודה - אתר טיולי
- גליה דורון, ברודף ונרדף - בעקבות נדודי דוד - מאגר מידע "מקראנט