אלוני ממרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חברון העברית}}
{{חברון העברית}}


'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה באתר המצוי שלושה ק"מ צפונית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. היום האתר הוא בשליטה פלסטנאית ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור|(י"ג,י"ח)}}.
'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור|י"ח,א'|כן}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור|י"ג,י"ח|כן}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


השם ממרא היה שם משפחה.  "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.
 
השם ממרא היה שם משפחה.  "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור|י"ד,כ"ד|כן}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.


בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".
בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".
שורה 9: שורה 10:
==תאור המקום==  
==תאור המקום==  


האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות [[מערת המכפלה]], אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה ובבאר מים.  
האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות [[מערת המכפלה]], אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה .
 
בפינה הדרומית-מערבית מצויה באר מים המכונה "באר אברהם".
 


==תולדות המקון==
==תולדות המקום==


החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.
החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.
שורה 19: שורה 23:
היהודים נמנעו מלבקר במקום.
היהודים נמנעו מלבקר במקום.


הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.  
הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה אחרונה מ־12:05, 5 בספטמבר 2012

חברון העברית
מערת המכפלה
חברון
היישוב היהודי בחברון
בית הכנסת אברהם אבינו
קרית ארבע
בית הדסה
ישיבת שבי חברון
ישיבת ניר קרית ארבע
בית השלום בחברון
קברי ישי ורות
אדמות ישי
בית הכנסת חזון דוד
אלוני ממרא


אֵלוֹנֵי מַמְרֵא מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית לחברון בדרך ליישוב היהודי קרית ארבע. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור צה"ל. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת אברהם אבינו נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב בספר בראשית:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"(י"ח,א'). אברהם אבינו בנה באלוני ממרא מזבח לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"(י"ג,י"ח). אתר שבי חברון כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{(י"ד,כ"ד). צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

תאור המקום[עריכה]

האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות מערת המכפלה, אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה .

בפינה הדרומית-מערבית מצויה באר מים המכונה "באר אברהם".


תולדות המקום[עריכה]

החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.

אדריאנוס הקיסר בנה את הבניין לעצמו ולידו חגגו חגים לאלילים. לאחר מרד בר-כובבא היה במקום שוק עבדים. מספרם היה כה רב עד שעבד נמכר במחיר מנת מספוא לסוס.

היהודים נמנעו מלבקר במקום.

הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • צבי אילן, משוט בארץ, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1967 - מדרך אפרתה לעיר האבות


הערות שוליים[עריכה]