בעל מום: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כל כהן שיש בו מום אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור| | כל כהן שיש בו מום אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, יז|כן}}: "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור| | כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, כג|כן}}: "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד, עבודתו מחוללת ופסולה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור| | מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר {{מקור|ויקרא כב, כא|כן}}: "תמים יהיה לרצון". | ||
פסול בעל מום קיים לא רק בקרבנות בעלי חיים אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור| | פסול בעל מום קיים לא רק בקרבנות בעלי חיים אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר {{מקור|במדבר כח, לא|כן}}: "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר {{מקור|במדבר שם יט - כ|כן}}: "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע". | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:34, 5 בספטמבר 2012
|
|
א. כהן שיש בו מום, הפוסלו לעבודה במקדש; ב. קרבן שיש בו מום, הפוסלו להקרבה.
כל כהן שיש בו מום אסור לו לעבוד עבודה במקדש, שנאמר (ויקרא כא, יז): "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו", ומפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא יקרב לעבודה.
כהן בעל מום שעבר ועבד, נחלקו תנאים בעונשו: רבי אומר חייב מיתה בידי שמים, וחכמים אומרים באזהרה. הלכה כחכמים, ולוקה.
כהן בעל מום שעבד עבודה, חילל את העבודה ופסלה, שנאמר (ויקרא כא, כג): "ולא יחלל את מקדשי" - ומכאן שאם עבד, עבודתו מחוללת ופסולה.
כהן בעל מום, על אף שהוא פסול לעבודה במקדש, מכל מקום הריהו מותר באכילת הקרבנות הנאכלים, ואף נוטל חלק עם שאר הכהנים בקדשים הנאכלים.
מצות עשה מן התורה שיהיו כל הקרבנות תמימים, מבלי מום, שנאמר (ויקרא כב, כא): "תמים יהיה לרצון".
פסול בעל מום קיים לא רק בקרבנות בעלי חיים אלא אף בקרבנות שאינם בעלי חיים, כגון נסכים ומנחות. "נסכים" - שנאמר (במדבר כח, לא): "תמימים יהיו לכם ונסכיהם", ודרשו: "מקיש נסכים לבהמה, מה בהמה נפסלת במומים, אף נסכים נפסלים במומים, שלא יביא יין מעושן". "מנחות" - שנאמר (במדבר שם יט - כ): "תמימים יהיו לכם ומנחתם", "שלא יביא סולת שהתליעה, ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע".