דבר האבד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דבר שעלול להינזק אם לא יעשו בזמן את המלאכה הראויה להיעשות בו. | '''דבר האבד''' הוא כל דבר שעלול להינזק אם לא יעשו בזמן את המלאכה הראויה להיעשות בו. | ||
==סוגי הלכות דבר האבד== | |||
===בהלכות שבת=== | |||
אסור לעבור על איסור דאורייתא ואפילו לא על דרבנן במקום דבר האבד חוץ מהמקרים הבאים: | |||
*בדליקה מותר להביא גוי ולומר לו "כל המכבה לא הפסיד" (לשיטת הרמ"א הותר לכבות משום סכנת נפשות) | |||
*יש מקרים שבדרבנן הותרה אמירה לגוי בהפסד מרובה בדבר האבד | |||
*דבר האבד שאין בו איסור דרבנן ואסור רק מצד הכנה מקודש לחול הותר לעשותו ואין בו משום מכין מקודש לחול (כך לדוגמא מותר להכניס אוכל למקרר אף על פי שישתמש בו רק למוצאי שבת משום דבר האבד שאם לא יכניסו עכשיו יפסד) | |||
===שביעית=== | |||
מותר לעבוד בשביעית מלאכות שבאות לקיים את האילן "לאוקמי אילנא" וזהו סוג של דבר האבד | |||
===חול המועד=== | |||
כל מלאכה אשר אם לא יעשוה בחול המועד ייגרם הפסד - מותר לעשותה. ולא רק אם ההפסד הינו וודאי, אלא גם כשקיים חשש סביר להפסד - התירו חכמים לעשות מלאכה בחול המועד. | |||
את מלאכת דבר האבד מותר לעשות מעשה אומן, כדרך עשייתה ביום חול, ואין צריך לשנות גם אם בנקל יכול הוא לעשותה מעשה הדיוט או בשינוי. ברם, אם ההפסד הינו מועט, מותר לעשות רק מעשה הדיוט או בשינוי. | את מלאכת דבר האבד מותר לעשות מעשה אומן, כדרך עשייתה ביום חול, ואין צריך לשנות גם אם בנקל יכול הוא לעשותה מעשה הדיוט או בשינוי. ברם, אם ההפסד הינו מועט, מותר לעשות רק מעשה הדיוט או בשינוי. | ||
מותר לעשות מלאכת דבר האבד אפילו אם אין בה כלל משום צורך המועד, ואפילו אם בשביל העובד אין בה משום דבר האבד. | מותר לעשות מלאכת דבר האבד אפילו אם אין בה כלל משום צורך המועד, ואפילו אם בשביל העובד אין בה משום דבר האבד. | ||
לא התירו חכמים לעשות מלאכת דבר האבד אלא כאשר לא הניחוה בכוונה למועד, אך אם הניחוה בכוונה תחילה למועד - אסור לעשותה אפילו על ידי גוי, גם אם אין בה כל טירחה יתירה. | לא התירו חכמים לעשות מלאכת דבר האבד אלא כאשר לא הניחוה בכוונה למועד, אך אם הניחוה בכוונה תחילה למועד - אסור לעשותה אפילו על ידי גוי, גם אם אין בה כל טירחה יתירה. | ||
===אבלות=== | |||
האבל אסור אפילו במלאכת דבר האבד, בין האבל עצמו ובין בניו ובנותיו {{מקור|שמעשה ידיהם שלו|כן}}. ברם, מותר לאבל לעשות מלאכת דבר האבד על ידי אחרים. | |||
===שכירות=== | |||
השוכר את האומנים או את הפועלים, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן שכרם בעל הבית למלאכת דבר שאינו אבד, אבל אם שכרם למלאכת דבר האבד, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן נאנסו - כגון שחלו או ששמעו שמת להם מת. | |||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:35, 5 בספטמבר 2012
|
|
דבר האבד הוא כל דבר שעלול להינזק אם לא יעשו בזמן את המלאכה הראויה להיעשות בו.
סוגי הלכות דבר האבד[עריכה]
בהלכות שבת[עריכה]
אסור לעבור על איסור דאורייתא ואפילו לא על דרבנן במקום דבר האבד חוץ מהמקרים הבאים:
- בדליקה מותר להביא גוי ולומר לו "כל המכבה לא הפסיד" (לשיטת הרמ"א הותר לכבות משום סכנת נפשות)
- יש מקרים שבדרבנן הותרה אמירה לגוי בהפסד מרובה בדבר האבד
- דבר האבד שאין בו איסור דרבנן ואסור רק מצד הכנה מקודש לחול הותר לעשותו ואין בו משום מכין מקודש לחול (כך לדוגמא מותר להכניס אוכל למקרר אף על פי שישתמש בו רק למוצאי שבת משום דבר האבד שאם לא יכניסו עכשיו יפסד)
שביעית[עריכה]
מותר לעבוד בשביעית מלאכות שבאות לקיים את האילן "לאוקמי אילנא" וזהו סוג של דבר האבד
חול המועד[עריכה]
כל מלאכה אשר אם לא יעשוה בחול המועד ייגרם הפסד - מותר לעשותה. ולא רק אם ההפסד הינו וודאי, אלא גם כשקיים חשש סביר להפסד - התירו חכמים לעשות מלאכה בחול המועד.
את מלאכת דבר האבד מותר לעשות מעשה אומן, כדרך עשייתה ביום חול, ואין צריך לשנות גם אם בנקל יכול הוא לעשותה מעשה הדיוט או בשינוי. ברם, אם ההפסד הינו מועט, מותר לעשות רק מעשה הדיוט או בשינוי.
מותר לעשות מלאכת דבר האבד אפילו אם אין בה כלל משום צורך המועד, ואפילו אם בשביל העובד אין בה משום דבר האבד. לא התירו חכמים לעשות מלאכת דבר האבד אלא כאשר לא הניחוה בכוונה למועד, אך אם הניחוה בכוונה תחילה למועד - אסור לעשותה אפילו על ידי גוי, גם אם אין בה כל טירחה יתירה.
אבלות[עריכה]
האבל אסור אפילו במלאכת דבר האבד, בין האבל עצמו ובין בניו ובנותיו (שמעשה ידיהם שלו). ברם, מותר לאבל לעשות מלאכת דבר האבד על ידי אחרים.
שכירות[עריכה]
השוכר את האומנים או את הפועלים, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן שכרם בעל הבית למלאכת דבר שאינו אבד, אבל אם שכרם למלאכת דבר האבד, אין הם יכולים לחזור בהם אלא אם כן נאנסו - כגון שחלו או ששמעו שמת להם מת.