הבחנת תינוק: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קריאת אותיות בספרי תורה, תפילין ומזוזות שיש ספקות מסויימים לגבי כשרותם, על ידי ילד קטן, כדי להכריע האם האותיות כשרות או פסולות. | |||
ישנם סוגי פגמים באותיות, שיש לקרוא לתינוק כדי שיכריע האם האות כשרה או פסולה. בגמרא <ref>{{מקור|מנחות כט, ב|כן}}</ref> מובא: "ראמי בר תמרי... איפסיקא ליה כרעא דוי"ו ד'ויהרג' בניקבא. אתא לקמיה דרבי זירא - אמר ליה: זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טיפש - אי קרי ליה 'ויהרג' - כשר, אי לא - 'ייהרג' הוא ופסול". | ישנם סוגי פגמים באותיות, שיש לקרוא לתינוק כדי שיכריע האם האות כשרה או פסולה. בגמרא <ref>{{מקור|מנחות כט, ב|כן}}</ref> מובא: "ראמי בר תמרי... איפסיקא ליה כרעא דוי"ו ד'ויהרג' בניקבא. אתא לקמיה דרבי זירא - אמר ליה: זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טיפש - אי קרי ליה 'ויהרג' - כשר, אי לא - 'ייהרג' הוא ופסול". | ||
גרסה אחרונה מ־12:36, 5 בספטמבר 2012
|
|
קריאת אותיות בספרי תורה, תפילין ומזוזות שיש ספקות מסויימים לגבי כשרותם, על ידי ילד קטן, כדי להכריע האם האותיות כשרות או פסולות.
ישנם סוגי פגמים באותיות, שיש לקרוא לתינוק כדי שיכריע האם האות כשרה או פסולה. בגמרא [1] מובא: "ראמי בר תמרי... איפסיקא ליה כרעא דוי"ו ד'ויהרג' בניקבא. אתא לקמיה דרבי זירא - אמר ליה: זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טיפש - אי קרי ליה 'ויהרג' - כשר, אי לא - 'ייהרג' הוא ופסול".
מדברי הגמרא הללו למדו הפוסקים שלוש הלכות: א. מיהו תינוק; ב. מתי יש לשאול תינוק; ג. איך לשאול תינוק.
מיהו תינוק[עריכה]
מדברי הגמרא עולה, כי התינוק הנקרא להבחין באותיות, הוא תינוק "לא חכם ולא טיפש". כלומר, תינוק שמכיר היטב רק את צורת האותיות ויקרא את האות כהלכתה - גם אם יש בה שינויים מסויימים שאינם מהותיים.
אין לקרוא לתינוק חכם, המבין את הענין שאותו הוא קורא, מכיון שהוא יזהה את האות המסופקת על ידי הבנת הענין, ולא יתייחס לאות בפני עצמה. כמו כן, אין לקרוא לתינוק טיפש, שאינו מכיר היטב את צורת האותיות, והוא עלול להתבלבל בזיהוי האות אפילו שיש בה שינויים קטנים ולא מהותיים.
מתי יש לקרוא לתינוק[עריכה]
יש לקרוא לתינוק במקום שיש ספק לגבי אורך האותיות, כגון: ו"ו קצרה שנראית כ - יו"ד, נו"ן סופית קצרה שנראית כ - זי"ן וכדומה. במקרים אלו שואלים תינוק מהי האות לדעתו. קביעתו של התינוק מכריעה האם האות כשרה או פסולה.
- יש לקרוא לתינוק גם במקום שיש ספק האם אות מסויימת דומה לאות אחרת, כגון: ב' שדומה ל - כ', ה'~ שדומה ל - ד', ג' שדומה ל - נ', ד' שגגה קצר ודומה ל - ז'.
- אין לקרוא לתינוק במקום שברור שהאות פסולה, כגון כאשר חלקי האות מנותקים זה מזה. במקרה כגון זה, גם אם קרא התינוק את האות כהלכתה - האות פסולה.
איך לשאול תינוק[עריכה]
קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם יש לכסות את האותיות שמצידי האות המסופקת. הפוסקים הספרדים פסקו בדרך כלל, שאין לכסות את האותיות שמצידי האות המסופקת. פוסקים אחרים נחלקו בדבר: יש מהם שסוברים, שיש לכסות את האותיות שמצידי האות המסופקת, מכיון שיש חשש שהתינוק יודע לקרוא מילים אחדות והוא יזהה את האות המסופקת על ידי צירוף האותיות שמצידיה. לעומתם סוברים אחרים, כי אין לחשוש לכך, ולכן אין לכסות את האותיות שמצידי האות המסופקת.
כשמראים לתינוק אות שהמשכה מנותק, כגון נו"ן סופית שחלקה התחתון מנותק, או בי"ת שבסיסה וגגה מנותקים - יש לכסות את החלק המנותק וכך להראותו לתינוק, כדי שהוא לא יצרף את החלק המנותק, ויקרא את האות כהלכתה על ידי כך.
הערות שוליים
- ↑ (מנחות כט, ב)