הוולד ממזר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
וולד שנולד לאדם מאשה שאין קידושיו תופסים בה מפני שהיא קרובת משפחתו, הריהו ממזר. | וולד שנולד לאדם מאשה שאין קידושיו תופסים בה מפני שהיא קרובת משפחתו, הריהו ממזר.וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהן קידושין, כלומר שאין האשה פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, הרי שהוולד ממזר.לדוגמא: וולד הנולד לאדם מאחותו או מאחות אשתו - הוא ממזר. וכן, וולד הנולד לאדם מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור|ויקרא יח, ו - כ|כן}}, חוץ מן הנידה, הריהו ממזר<ref> בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.</ref>. | ||
וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהן קידושין, כלומר שאין האשה פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, הרי שהוולד ממזר. | |||
לדוגמא: וולד הנולד לאדם מאחותו או מאחות אשתו - הוא ממזר. וכן, וולד הנולד לאדם מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות {{מקור| | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:36, 5 בספטמבר 2012
|
|
וולד שנולד לאדם מאשה שאין קידושיו תופסים בה מפני שהיא קרובת משפחתו, הריהו ממזר.וולד שנולד לאדם מאשה, שאם הוא מקדש אותה, אין קידושיו תופסים בה, ואילו אחרים המקדשים אותה, קידושיהן קידושין, כלומר שאין האשה פסולה מצד עצמה אלא מצד קרבת משפחה למקדש, הרי שהוולד ממזר.לדוגמא: וולד הנולד לאדם מאחותו או מאחות אשתו - הוא ממזר. וכן, וולד הנולד לאדם מכל אחת מן העריות שבתורה, המפורטות בפרשת אחרי מות (ויקרא יח, ו - כ), חוץ מן הנידה, הריהו ממזר[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בגמרא (יבמות מט, א) למדים זאת ממה שנאמר (דברים כג, א): "לא יקח איש את אשת אביו", ומפרשים את הכתוב הזה בשומרת יבם של אביו, שהיא אשת אחי אביו, שחייב עליה כרת (ויקרא יח, יד; כ, כ), וסמוך לו נאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר בקהל ה'" - מלמד שהבא על אחת מחייבי כריתות, הוולד ממזר. ובחייבי כריתות אין קידושין תופסים, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואשה אל אחותה לא תקח", ודרשו חכמים: "לא תקח" - לא יהא לך בה ליקוחין.