חוט של חסד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חן נסוך מן השמים, יופי הבא לאדם הודות לחסד שמים. אדם ש"חוט של חסד" משוך עליו נראה יפה אף על פי שאינו יפה, כפי שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה" {{מקור| | חן נסוך מן השמים, יופי הבא לאדם הודות לחסד שמים. אדם ש"חוט של חסד" משוך עליו נראה יפה אף על פי שאינו יפה, כפי שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"<ref> על הפסוק בפרשת לך לך (בראשית יב, יא): "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", שואל רש"י, וכי לא ידע דבר זה עד כה? מתרץ על כך הגאון מוילנא על פי מה שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה", שבאמת לא היתה אסתר יפת תואר, אלא על ידי צדקותה נראתה יפה, הודות לחסד שמים. את ההבדל בין יופי טבעי ובין "חוט של חסד", ניתן להכיר בשעה שהיופי עלול לגרום אסון. אם היופי טבעי הוא, הריהו מוסיף להתקיים גם בשעה כזו; ואם איננו אלא מצד חסד, הרי באותה שעה דורש החסד שלא תהיה האשה יפה, כדי שתינצל מן הסכנה. משנוכח אברהם אבינו לראות, כי אפילו לנוכח הסכנה הצפויה לה מצד המצרים, נשארה שרה יפה כמקודם - אמר: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" - עתה נוכחתי לדעת, כי מטבעך יפת תואר את ולא משום "חוט של חסד", ויש לקדם, איפוא, את הסכנה הנשקפת לך מצד המצרים.</ref> {{מקור|מגילה יג, א|כן}}. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:40, 5 בספטמבר 2012
|
|
חן נסוך מן השמים, יופי הבא לאדם הודות לחסד שמים. אדם ש"חוט של חסד" משוך עליו נראה יפה אף על פי שאינו יפה, כפי שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"[1] (מגילה יג, א).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על הפסוק בפרשת לך לך (בראשית יב, יא): "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", שואל רש"י, וכי לא ידע דבר זה עד כה? מתרץ על כך הגאון מוילנא על פי מה שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה", שבאמת לא היתה אסתר יפת תואר, אלא על ידי צדקותה נראתה יפה, הודות לחסד שמים. את ההבדל בין יופי טבעי ובין "חוט של חסד", ניתן להכיר בשעה שהיופי עלול לגרום אסון. אם היופי טבעי הוא, הריהו מוסיף להתקיים גם בשעה כזו; ואם איננו אלא מצד חסד, הרי באותה שעה דורש החסד שלא תהיה האשה יפה, כדי שתינצל מן הסכנה. משנוכח אברהם אבינו לראות, כי אפילו לנוכח הסכנה הצפויה לה מצד המצרים, נשארה שרה יפה כמקודם - אמר: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" - עתה נוכחתי לדעת, כי מטבעך יפת תואר את ולא משום "חוט של חסד", ויש לקדם, איפוא, את הסכנה הנשקפת לך מצד המצרים.