חלוצה לכהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:




אשה שהיתה זקוקה ל[[יבום]] לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "[[חליצה]]", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר {{מקור|(ויקרא כא, ז)}}: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו".
אשה שהיתה זקוקה ל[[יבום]] לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "[[חליצה]]", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, ז|כן}}: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו".





גרסה אחרונה מ־12:41, 5 בספטמבר 2012

איסור נישואי כהן עם אשה שמת בעלה בלא בנים ואחי בעלה קיים בה דין "חליצה".


אשה שהיתה זקוקה ליבום לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "חליצה", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "ואשה גרושה מאישה לא יקחו".


איסור "חלוצה לכהן" לא נאמר אלא על זו שחלץ לה יבמה בפועל, אבל צרתה - כשרה לכהונה.


כהן שנשא חלוצה - כופין אותו לגרשה, וכל זמן שלא גירשה אין נוהגים בו קדושה להעלותו ראשון לתורה, ואינו נושא את כפיו.