כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה, אסור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כל כלי המיועד אך ורק למלאכה האסורה בשביעית, אסור למוכרו בשביעית למי שחשוד על השביעית; אבל כלי המיועד בין לעבודה האסורה בשביעית ובין לעבודה המותרת, מותר למוכרו בשביעית גם למי שחשוד על השביעית. | כל כלי המיועד אך ורק למלאכה האסורה בשביעית, אסור למוכרו בשביעית למי שחשוד על השביעית; אבל כלי המיועד בין לעבודה האסורה בשביעית ובין לעבודה המותרת, מותר למוכרו בשביעית גם למי שחשוד על השביעית. | ||
נאמר בתורה {{מקור|ויקרא יט, יד|כן}}: "[[לפני עור לא תתן מכשול]]", והכוונה בזה ש"מי שסגרה עיניו התאווה ויצר הרע, לא תעזור אותו להוסיף בעיורונו, ותוסיף להרחיקו מן היושר; ומפני זה אסור לעזור לעוברי עבירה" {{מקור|פירוש המשניות לרמב"ם שביעית פ"ה מ"ו|כן}}. משום האיסור לסייע לדבר עבירה, נאסר להגיש עזרה לחשוד על השביעית כאשר ידוע, או שהוא אומר בפירוש, שהעזרה דרושה לו לעבירת שביעית. | |||
נאמר בתורה {{מקור| | |||
כאמור, גם כאשר החשוד לא פירש את כוונתו, אסור למכור לו בשביעית כלים המיוחדים לעבודה האסורה בשביעית, כגון מחרישה, כלי רתמה לשוורים המושכים את המחרישה, מזרה, דקר ועוד. אבל כלים שמשתמשים בהם בין לאיסור ובין להיתר, כמגל יד, מגל קציר, עגלה וכדומה, מותר למוכרם לכל אדם. | כאמור, גם כאשר החשוד לא פירש את כוונתו, אסור למכור לו בשביעית כלים המיוחדים לעבודה האסורה בשביעית, כגון מחרישה, כלי רתמה לשוורים המושכים את המחרישה, מזרה, דקר ועוד. אבל כלים שמשתמשים בהם בין לאיסור ובין להיתר, כמגל יד, מגל קציר, עגלה וכדומה, מותר למוכרם לכל אדם. | ||
בסיבת ההיתר נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם - אנו תולים שהחשוד זקוק למגל כדי לקצור באופן המותר בשביעית, כלומר: כמות קטנה לצרכי ביתו; ולדעת הר"ש - תולים בכך שבכלי זה תיעשנה עבודות ביתיות שאינן קשורות למלאכת קצירה. | בסיבת ההיתר נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם - אנו תולים שהחשוד זקוק למגל כדי לקצור באופן המותר בשביעית, כלומר: כמות קטנה לצרכי ביתו; ולדעת הר"ש - תולים בכך שבכלי זה תיעשנה עבודות ביתיות שאינן קשורות למלאכת קצירה. | ||
ברם, מותר למכור לאדם שאינו חשוד על השביעית אפילו כלים המיועדים אך ורק לעבודה האסורה בשביעית, מתוך הנחה שהקניה היא לצורך מוצאי שביעית. | ברם, מותר למכור לאדם שאינו חשוד על השביעית אפילו כלים המיועדים אך ורק לעבודה האסורה בשביעית, מתוך הנחה שהקניה היא לצורך מוצאי שביעית. | ||
גם כאשר החשוד הוא שכן, הקלו חז"ל משום "דרכי שלום", והתירו לאשה להשאיל לחברתה נפה או כברה, למרות שידוע שברשותה תבואת שביעית האסורה, ומסתבר שהיא שואלת את הכלי לשם ניפויה; ותולים בכך שהיא צריכה לנפה לספור מעות או לנפות חול מאחר ובשביעית לא נאמר "מלאכת מחשבת", על כן שינוי בדרך העשייה אינו מועיל לפטור את העושה, וגם חרישה או זריעה, למשל, שנעשו בשינוי, כלאחר יד, כגון במרפק, אסורות מן התורה בשביעית. | גם כאשר החשוד הוא שכן, הקלו חז"ל משום "דרכי שלום", והתירו לאשה להשאיל לחברתה נפה או כברה, למרות שידוע שברשותה תבואת שביעית האסורה, ומסתבר שהיא שואלת את הכלי לשם ניפויה; ותולים בכך שהיא צריכה לנפה לספור מעות או לנפות חול מאחר ובשביעית לא נאמר "מלאכת מחשבת", על כן שינוי בדרך העשייה אינו מועיל לפטור את העושה, וגם חרישה או זריעה, למשל, שנעשו בשינוי, כלאחר יד, כגון במרפק, אסורות מן התורה בשביעית. | ||
שינוי הותר גם בשביעית, בדרך כלל, כאשר השינוי נעשה בנפעל, כלומר: כאשר מן המלאכה מתקבלות תוצאות שהן שונות מן התוצאות המתקבלות כאשר המלאכה נעשית בדרך המקובלת {{מקור|ראה: "אגלי טל" בפתיחה|כן}}. | |||
שינוי הותר גם בשביעית, בדרך כלל, כאשר השינוי נעשה בנפעל, כלומר: כאשר מן המלאכה מתקבלות תוצאות שהן שונות מן התוצאות המתקבלות כאשר המלאכה נעשית בדרך המקובלת {{מקור| | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
כל כלי המיועד אך ורק למלאכה האסורה בשביעית, אסור למוכרו בשביעית למי שחשוד על השביעית; אבל כלי המיועד בין לעבודה האסורה בשביעית ובין לעבודה המותרת, מותר למוכרו בשביעית גם למי שחשוד על השביעית.
נאמר בתורה (ויקרא יט, יד): "לפני עור לא תתן מכשול", והכוונה בזה ש"מי שסגרה עיניו התאווה ויצר הרע, לא תעזור אותו להוסיף בעיורונו, ותוסיף להרחיקו מן היושר; ומפני זה אסור לעזור לעוברי עבירה" (פירוש המשניות לרמב"ם שביעית פ"ה מ"ו). משום האיסור לסייע לדבר עבירה, נאסר להגיש עזרה לחשוד על השביעית כאשר ידוע, או שהוא אומר בפירוש, שהעזרה דרושה לו לעבירת שביעית.
כאמור, גם כאשר החשוד לא פירש את כוונתו, אסור למכור לו בשביעית כלים המיוחדים לעבודה האסורה בשביעית, כגון מחרישה, כלי רתמה לשוורים המושכים את המחרישה, מזרה, דקר ועוד. אבל כלים שמשתמשים בהם בין לאיסור ובין להיתר, כמגל יד, מגל קציר, עגלה וכדומה, מותר למוכרם לכל אדם.
בסיבת ההיתר נחלקו הראשונים: לדעת הרמב"ם - אנו תולים שהחשוד זקוק למגל כדי לקצור באופן המותר בשביעית, כלומר: כמות קטנה לצרכי ביתו; ולדעת הר"ש - תולים בכך שבכלי זה תיעשנה עבודות ביתיות שאינן קשורות למלאכת קצירה.
ברם, מותר למכור לאדם שאינו חשוד על השביעית אפילו כלים המיועדים אך ורק לעבודה האסורה בשביעית, מתוך הנחה שהקניה היא לצורך מוצאי שביעית.
גם כאשר החשוד הוא שכן, הקלו חז"ל משום "דרכי שלום", והתירו לאשה להשאיל לחברתה נפה או כברה, למרות שידוע שברשותה תבואת שביעית האסורה, ומסתבר שהיא שואלת את הכלי לשם ניפויה; ותולים בכך שהיא צריכה לנפה לספור מעות או לנפות חול מאחר ובשביעית לא נאמר "מלאכת מחשבת", על כן שינוי בדרך העשייה אינו מועיל לפטור את העושה, וגם חרישה או זריעה, למשל, שנעשו בשינוי, כלאחר יד, כגון במרפק, אסורות מן התורה בשביעית.
שינוי הותר גם בשביעית, בדרך כלל, כאשר השינוי נעשה בנפעל, כלומר: כאשר מן המלאכה מתקבלות תוצאות שהן שונות מן התוצאות המתקבלות כאשר המלאכה נעשית בדרך המקובלת (ראה: "אגלי טל" בפתיחה).