כרכים שקידשום עולי בבל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חלקי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל בתחילת בית שני ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו. | חלקי [[ארץ ישראל]] שנכבשו על ידי עולי בבל בתחילת בית שני ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ה[[רמב"ם]] פסק כדעת הסוברים כי "כרכים שקידשום עולי בבל" נתקדשו מן התורה, לשעתם ולעתיד לבוא, כיון שהכיבוש נעשה על ידי קניין וחזקה. | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
תוואי הגבול של "כרכים שקידשום עולי בבל" אינו ידוע בוודאות, ויש שהתנגדו לנסיונות להיעזר בזיהוי היישובים המוזכרים בקשר לגבולות הארץ בספרי {{מקור| | תוואי הגבול של "כרכים שקידשום עולי בבל" אינו ידוע בוודאות, ויש שהתנגדו לנסיונות להיעזר בזיהוי היישובים המוזכרים בקשר לגבולות הארץ בספרי {{מקור|סוף פרשת עקב|כן}} ובירושלמי {{מקור|שביעית פ"ו הלכה א|כן}} בשמות הערביים הדומים לשמות אלה, מכיון "שבמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו ממקומם הראשון, ופעמים נשתנו השמות". | ||
[[קטגוריה:ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:45, 5 בספטמבר 2012
|
|
חלקי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל בתחילת בית שני ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו.
שטחי ארץ ישראל שהחלו לכובשם עולי מצרים בימי יהושע ונתקדשו על ידי יהושע ובית דינו, וסיימו לכובשם בימי דוד המלך ונתקדשו בזמן בית ראשון, וחזרו להחזיק בהם עולי בבל בימי בית שני ונתקדשו "קדושה שנייה" על ידי עזרא ובית דינו - נקראים: "כרכים שקידשום עולי בבל".
נחלקו תנאים בשאלה, האם חובת שמירת המצוות התלויות בארץ שהקדושה השנייה מחילה על הארץ, היא מן התורה או מדברי סופרים. כמו כן נחלקו תנאים, האם קידוש זה נתקדש רק לזמן בית שני, או גם לאחר חורבנו.
הרמב"ם פסק כדעת הסוברים כי "כרכים שקידשום עולי בבל" נתקדשו מן התורה, לשעתם ולעתיד לבוא, כיון שהכיבוש נעשה על ידי קניין וחזקה.
יש אומרים, כי בכלל "כרכים שקידשום עולי בבל" נכללים גם המקומות שנכבשו אחרי תקופת עזרא, כגון ששים הערים שכבש ינאי המלך.
תוואי הגבול של "כרכים שקידשום עולי בבל" אינו ידוע בוודאות, ויש שהתנגדו לנסיונות להיעזר בזיהוי היישובים המוזכרים בקשר לגבולות הארץ בספרי (סוף פרשת עקב) ובירושלמי (שביעית פ"ו הלכה א) בשמות הערביים הדומים לשמות אלה, מכיון "שבמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו ממקומם הראשון, ופעמים נשתנו השמות".