לא תהא כוהנת כפונדקית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"לא תהא [[כהן|כוהנת]] כפונדקית"''' הוא ביטוי שמשמעותו: אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? כלומר: אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.<br /> | '''"לא תהא [[כהן|כוהנת]] כפונדקית"''' הוא ביטוי שמשמעותו: אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? כלומר: אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.<br /> | ||
בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי [[עדות]] של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו {{מקור| | בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי [[עדות]] של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו {{מקור|על סמך דבריה של הפונדקית, שהיתה מסיחה לפי תומה|כן}}. אמרו לו: ולא תהא כוהנת כפונדקית?". כלומר, האם לא ראוי שתהיה אשה מיוחסת נאמנת לפחות כאותה פונדקית שהאמינו לה חכמים? האם אין להסיק ממעשה זה שהדין אינו כדבריך, אלא שיש להכשיר עדות אשה לגבי מיתת אדם?<ref> על כך ענה להם רבי עקיבא: "לכשתהא פונדקית נאמנת; הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו". כלומר, שלא האמינו חכמים לפונדקית אלא משום שהיתה מסיחה לפי תומה, ואף הוציאה להם את חפציו של חברם.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 5 בספטמבר 2012
|
|
"לא תהא כוהנת כפונדקית" הוא ביטוי שמשמעותו: אשה מיוחסת, כלום אינה ראויה לאמון שניתן לאשה פשוטה? כלום לא תהא נאמנת האשה המיוחסת, כאותה הפונדקית שהאמינוה חכמים? כלומר: אם האמינו חכמים לפונדקית גויה, כל שכן שיאמינו לאשה הישראלית.
בביטוי זה תמהו חכמים על רבי עקיבא הסובר כי אין משיאים אשה על פי עדות של אשה אחרת שמעידה שמת בעלה של זו, "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? אמרה להם: מת וקברתיו - והשיאו את אשתו (על סמך דבריה של הפונדקית, שהיתה מסיחה לפי תומה). אמרו לו: ולא תהא כוהנת כפונדקית?". כלומר, האם לא ראוי שתהיה אשה מיוחסת נאמנת לפחות כאותה פונדקית שהאמינו לה חכמים? האם אין להסיק ממעשה זה שהדין אינו כדבריך, אלא שיש להכשיר עדות אשה לגבי מיתת אדם?[1].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על כך ענה להם רבי עקיבא: "לכשתהא פונדקית נאמנת; הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו". כלומר, שלא האמינו חכמים לפונדקית אלא משום שהיתה מסיחה לפי תומה, ואף הוציאה להם את חפציו של חברם.