מדורות הגויים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
דירות הגויים שבארץ ישראל, הרי הן טמאות כארץ העמים {{מקור| | דירות הגויים שבארץ ישראל, הרי הן טמאות כארץ העמים {{מקור|ע"ע|כן}}, עד שיבדקו אם לא נקברו בהן נפלים, שכן מנהגם של הגויים לקבור את נפליהם בבתיהם. | ||
גרסה אחרונה מ־12:47, 5 בספטמבר 2012
|
דירות הגויים שבארץ ישראל.
דירות הגויים שבארץ ישראל, הרי הן טמאות כארץ העמים (ע"ע), עד שיבדקו אם לא נקברו בהן נפלים, שכן מנהגם של הגויים לקבור את נפליהם בבתיהם.
כמה זמן צריך שהגוי ידור בדירה ותהא הדירה צריכה בדיקה אם לא נקבר שם נפל? - ארבעים יום, כשיעור שיכולה אשה להתעבר ולהפיל; ואין חוששים שמא היתה אשתו מעוברת קודם שנכנס לדירה והפילה כאן, שלא החמירו חכמים לחשוש כל כך; ואפילו גוי שאין עמו אשה, מכל מקום אם שהה ארבעים יום בדירתו, צריכה הדירה בדיקה, לפי שגוי פרוץ בעריות, ויש חשש שמא הביא אשה לביתו בלילה; ויש מבארים הטעם, שגוזרים משום דירה שיש בה אשה.
את מה בודקים במדורות הגויים? את התעלות שדרכם מקלחים השופכים מן הבית לרשות הרבים, ואת המים הסרוחים המכונסים בחצר, שכן במקומות אלו משליכים הגויים את נפליהם.
כל מקום שהחזיר והחולדה יכולים להלך בו, אינו צריך בדיקה, שכן אם הוטמן שם נפל בוודאי החזיר והחולדה כבר אכלוהו או גררוהו למקום אחר.
עשרה מקומות אין בהם משום מדור הגויים, לפי שאינם מדור קבוע ליושביהם, או לפי שאין זה שכיח שיגורו במקומות אלו, ולכן לא גזרו חכמים עליהם, ואלו הם: א. אהלי הערביים, שאינם קבועים במקום אחד, אלא מקימים אותם במקום שחונים, ולאחר זמן מפרקים אותם ועוברים למקום אחר; ב. סוכות של שומרי פירות; ג. צריפין - סוכות שדפנותיהן נוגעות בראשיהן זו בזו, ואין להן תקרה, ואינן משמשות אלא דירות עראי; ד. בורגנין - סוכות העשויות בשדה להכניס בהם פירות מפני הגשמים; ה. אלקטיות - כעין סככות לימות הקיץ; ו. בית שער - בניין שלפני החצר ששומר הבית יושב שם; ז. אוירה של חצר - חצר שאינה מקורה; ח. בית המרחץ; ט. מקום החיצים - מחסן הנשק של העיר; י. מקום הלגיונות - בתים שחונים בהם החיילים. כל המקומות הללו אין בהם משום מדור הגויים.