מוכתב באסטרטיא של מלך: הבדלים בין גרסאות בדף

מי שהיה רשום כאחד מחיילי צבא המלחמה של מלכות בית דוד.הדין הוא, שבת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד<ref>. הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלויים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.</ref>, ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה<ref>. בגמרא מבואר, שהטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.</ref>.אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה רשום כאחד מחיילי צבא המלחמה של מלכות בית דוד, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שלא גויסו לצבא המלחמה של מלכות בית דוד אלא מיוחסים, כמו שנאמר {{מקור|דברי הימים א ז, מ}}: "והתיחשם בצבא במלחמה", והטעם: כדי שתהא זכות אבותם מסייעתם.