מולך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
שמה של עבודה זרה, שאופן עבודתה היה על ידי העברת ילדים באש. | שמה של [[עבודה זרה]], שאופן עבודתה היה על ידי העברת ילדים באש. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הנותן מזרעו למולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר {{מקור|ויקרא כ, ב}}: "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן". | הנותן מזרעו למולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר {{מקור|ויקרא כ, ב|כן}}: "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן". | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:עבודה זרה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־12:48, 5 בספטמבר 2012
|
שמה של עבודה זרה, שאופן עבודתה היה על ידי העברת ילדים באש.
דרך עבודת המולך היתה, שהאב לוקח את בנו ומוסרו לכמרים; וכשקבלוהו הכמרים היו מדליקים אש גדולה, ומחזירים את הבן לאביו שיעבירהו באש לפניהם, והאב לוקחו ומעבירו בתוך השלהבת מצד זה לצד זה; ולא שהיה הבן נשרף, אלא מועבר מהר דרך האש; ויש אומרים, שהאב העבירו בין שתי מדורות אש. לדעה אחרת, העברת הבן באש, לא נעשתה על ידי האב, כי אם על ידי הכמרים.
הנותן מזרעו למולך ברצון ובזדון - חייב כרת, ואם היו עדים והייתה התראה - חייב סקילה, שנאמר (ויקרא כ, ב): "איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת, עם הארץ ירגמוהו באבן".