מעביר על מידותיו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אמר רבא: "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: 'נושא עוון ועובר על פשע' - למי נושא עוון למי שעובר על פשע" {{מקור|ראש השנה יז, א}}. ופירש רש"י: "המעביר על מידותיו - שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו... - מעבירין לו על כל פשעיו - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת". בשמים מתנהגים עם האדם בדין, כפי שהוא מתנהג עם אחרים. אם הוא מעביר על מידותיו ואינו מדקדק עם בני אדם שציערו אותו - לא ידקדקו גם עמו בדין. וזאת למרות שלא נתכפרו לאדם פשעיו ועדיין חוטא הוא, מכל מקום כיון שמעביר על מידותיו מידת הדין מנחת לו. | אמר רבא: "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: 'נושא עוון ועובר על פשע' - למי נושא עוון למי שעובר על פשע" {{מקור|ראש השנה יז, א|כן}}. ופירש רש"י: "המעביר על מידותיו - שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו... - מעבירין לו על כל פשעיו - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת". בשמים מתנהגים עם האדם בדין, כפי שהוא מתנהג עם אחרים. אם הוא מעביר על מידותיו ואינו מדקדק עם בני אדם שציערו אותו - לא ידקדקו גם עמו בדין. וזאת למרות שלא נתכפרו לאדם פשעיו ועדיין חוטא הוא, מכל מקום כיון שמעביר על מידותיו מידת הדין מנחת לו. | ||
הגמרא {{מקור|שם}} מספרת על רב פפא שבא לבקר את רב הונא שחלה. כשראה את מצבו, אמר שיכינו לו תכריכים. לבסוף נרפא רב הונא ואמר שאכן נגזרה עליו מיתה, אלא שהקב"ה אמר שמכיון שאינו עומד על מידותיו אלא מעביר עליהן, אל תדקדקו אחריו. הרי לנו שאף לאחר שנגזרה עליו מיתה והיה כבר במצב של גסיסה, הועילה לו מידה זו להצילו מן הדין ולהשיבו לתחיה. | הגמרא {{מקור|שם|כן}} מספרת על רב פפא שבא לבקר את רב הונא שחלה. כשראה את מצבו, אמר שיכינו לו תכריכים. לבסוף נרפא רב הונא ואמר שאכן נגזרה עליו מיתה, אלא שהקב"ה אמר שמכיון שאינו עומד על מידותיו אלא מעביר עליהן, אל תדקדקו אחריו. הרי לנו שאף לאחר שנגזרה עליו מיתה והיה כבר במצב של גסיסה, הועילה לו מידה זו להצילו מן הדין ולהשיבו לתחיה. | ||
אכן תנאי יש בדבר, אומרת הגמרא שם: "אמר רבי אחא בר חנינא: אליה וקוץ בה, 'לשארית נחלתו', ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים". ופירש רש"י {{מקור|ד"ה אליה}}: "כלומר: דברי תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שווה לכל אלא למי שמשים עצמו כשיריים". | אכן תנאי יש בדבר, אומרת הגמרא שם: "אמר רבי אחא בר חנינא: אליה וקוץ בה, 'לשארית נחלתו', ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים". ופירש רש"י {{מקור|ד"ה אליה|כן}}: "כלומר: דברי תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שווה לכל אלא למי שמשים עצמו כשיריים". | ||
מהו אותו דבר קשה? התנאי של "משים עצמו כשיריים". רש"י במסכת סנהדרין {{מקור|קיא, ב}} מפרש מה הכוונה "משים עצמו כשיריים": "שיריים שאין נחשבין, כך אינו חשוב בעיניו ואינו מתגאה". | מהו אותו דבר קשה? התנאי של "משים עצמו כשיריים". רש"י במסכת סנהדרין {{מקור|קיא, ב|כן}} מפרש מה הכוונה "משים עצמו כשיריים": "שיריים שאין נחשבין, כך אינו חשוב בעיניו ואינו מתגאה". | ||
[[קטגוריה:מידות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:49, 5 בספטמבר 2012
|
|
מי שאינו מדקדק עם בני אדם שציערו אותו.
אמר רבא: "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: 'נושא עוון ועובר על פשע' - למי נושא עוון למי שעובר על פשע" (ראש השנה יז, א). ופירש רש"י: "המעביר על מידותיו - שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו... - מעבירין לו על כל פשעיו - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת". בשמים מתנהגים עם האדם בדין, כפי שהוא מתנהג עם אחרים. אם הוא מעביר על מידותיו ואינו מדקדק עם בני אדם שציערו אותו - לא ידקדקו גם עמו בדין. וזאת למרות שלא נתכפרו לאדם פשעיו ועדיין חוטא הוא, מכל מקום כיון שמעביר על מידותיו מידת הדין מנחת לו.
הגמרא (שם) מספרת על רב פפא שבא לבקר את רב הונא שחלה. כשראה את מצבו, אמר שיכינו לו תכריכים. לבסוף נרפא רב הונא ואמר שאכן נגזרה עליו מיתה, אלא שהקב"ה אמר שמכיון שאינו עומד על מידותיו אלא מעביר עליהן, אל תדקדקו אחריו. הרי לנו שאף לאחר שנגזרה עליו מיתה והיה כבר במצב של גסיסה, הועילה לו מידה זו להצילו מן הדין ולהשיבו לתחיה.
אכן תנאי יש בדבר, אומרת הגמרא שם: "אמר רבי אחא בר חנינא: אליה וקוץ בה, 'לשארית נחלתו', ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים". ופירש רש"י (ד"ה אליה): "כלומר: דברי תנחומין יש כאן אבל יש בתוכה דבר קשה שאינו שווה לכל אלא למי שמשים עצמו כשיריים".
מהו אותו דבר קשה? התנאי של "משים עצמו כשיריים". רש"י במסכת סנהדרין (קיא, ב) מפרש מה הכוונה "משים עצמו כשיריים": "שיריים שאין נחשבין, כך אינו חשוב בעיניו ואינו מתגאה".