עבדינן זכר למקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור| | חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב {{מקור|ירמיה ל, יז|כן}}: "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:52, 5 בספטמבר 2012
|
|
עשיית דברים מסויימים זכר למקדש.
חז"ל דרשו את החובה לעשות זכר למקדש מן הכתוב (ירמיה ל, יז): "ציון היא דרש אין לה" - מכאן שצריכה היא דרישה.
"זכר למקדש" מתבטא במספר דברים. לדוגמא: מן התורה לולב ניטל במקדש שבעה ימים ובמדינה יום אחד, והתקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה ימים "זכר למקדש".
משום "זכר למקדש" נוהגים להקיף את התיבה בחג הסוכות כדרך שהיו מקיפים את המזבח. ביום השביעי של חג הסוכות נוהגים להקיף את התיבה שבע פעמים זכר למקדש. חבטת ערבה ביום השביעי של חג הסוכות הינה זכר למקדש. מצות אכילת מרור בליל הסדר בזמן הזה היא זכר למקדש. כריכת מצה ומרור ואכילתם ביחד, היא זכר למקדש, כפי שהיה הלל עושה בזמן שבית המקדש היה קיים. לדעת רבים, גם ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא זכר למקדש.