ערכי הישנה של צפורי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בית הדין של העיר ששמה "ישנה" הסמוכה לעיר "צפורי".ביחודו של בית דין זה יותר משאר בתי הדין, נחלקו חכמים: יש מהם שסוברים, שיחודו הוא בזה שכל דייניו היו מיוחסים, ויש מהם שסוברים שיחודו הוא בזה שדייניו לא היו מניחים לאדם לחתום כעד אלא אם כן היה מיוחס.הדין הוא, שבת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד<ref>. הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלויים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.</ref>, ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה<ref>. בגמרא מבואר, שהטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.</ref>.אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה מחברי בית הדין של העיר "ישנה", שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שכל דייניו היו מיוחסים.לפי השיטה השניה {{מקור| | בית הדין של העיר ששמה "ישנה" הסמוכה לעיר "צפורי".ביחודו של בית דין זה יותר משאר בתי הדין, נחלקו חכמים: יש מהם שסוברים, שיחודו הוא בזה שכל דייניו היו מיוחסים, ויש מהם שסוברים שיחודו הוא בזה שדייניו לא היו מניחים לאדם לחתום כעד אלא אם כן היה מיוחס.הדין הוא, שבת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד<ref>. הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלויים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.</ref>, ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה<ref>. בגמרא מבואר, שהטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.</ref>.אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה מחברי בית הדין של העיר "ישנה", שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שכל דייניו היו מיוחסים.לפי השיטה השניה {{מקור|ביחודה של "ערכי הישנה של צפורי"|כן}}: אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה חתום בבית דין זה כעד, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שדייניו לא היו מניחים לאדם לחתום כעד אלא אם כן היה מיוחס. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:53, 5 בספטמבר 2012
|
|
בית הדין של העיר ששמה "ישנה" הסמוכה לעיר "צפורי".ביחודו של בית דין זה יותר משאר בתי הדין, נחלקו חכמים: יש מהם שסוברים, שיחודו הוא בזה שכל דייניו היו מיוחסים, ויש מהם שסוברים שיחודו הוא בזה שדייניו לא היו מניחים לאדם לחתום כעד אלא אם כן היה מיוחס.הדין הוא, שבת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד[1], ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה[2].אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה מחברי בית הדין של העיר "ישנה", שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שכל דייניו היו מיוחסים.לפי השיטה השניה (ביחודה של "ערכי הישנה של צפורי"): אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה חתום בבית דין זה כעד, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שדייניו לא היו מניחים לאדם לחתום כעד אלא אם כן היה מיוחס.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלויים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.
- ↑ . בגמרא מבואר, שהטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, משום שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.