הרב יעקב ישראל קניבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 27: | שורה 27: | ||
* אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב יט$רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט|כן}}, ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק {{מקור|קהלות יעקב שם סי' כג|כן}}, אף שהמשסה פטור מדין [[גרמא]]. | * אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב יט$רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט|כן}}, ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק {{מקור|קהלות יעקב שם סי' כג|כן}}, אף שהמשסה פטור מדין [[גרמא]]. | ||
* העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מ[[דינא דגרמי]], כי מנע את האדם מלהשתמש בו {{מקור|שם סי' מב|כן}}. | * העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מ[[דינא דגרמי]], כי מנע את האדם מלהשתמש בו {{מקור|שם סי' מב|כן}}. | ||
* טעם הדין שה[[מתעסק]] בחלבים ועריות חייב שכן נהנה {{מקור|בבלי:סנהדרין סב ב$סנהדרין סב:|כן}}, הוא מפני שהתורה לא חייבה על מעשה בלא כוונה{{הערה|בניגוד להסבר האתוון דאורייתא {{מקור|(כלל כד)}} שמעשה מבלי כוונה לעשותו - לא נחשב 'מעשה'.}}, ובמקום שנהנה הרגשת ההנאה שבגופו נחשבת ככוונה, שעניין הכוונה הוא השתתפות הנפש במעשה הגוף, ובהנאה משתתפת הנפש החיונית במעשה הגוף, והרי זה ככוונה {{מקור|(קהילות יעקב שבת סי' לה)}}. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == |
גרסה מ־14:42, 5 בספטמבר 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב יעקב ישראל קניבסקי (מכנוה הסטייפלר על שם עיירת הולדתו), מגדולי העולם החרדי בדור האחרון. חיבר ספר נודע על הש"ס בשם קהלות יעקב.
תולדותיו
נולד בעיירה הורנוסטייפל בט' בתמוז תרנ"ט, למשפחה מחסידי טשרנוביל. כבר מצעירותו נחשב לעילוי. בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלתה ישיבת נובהרדוק בעיר הומל, ובתקופה זו למד בה. נשא את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. בסביבות שנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל, והתיישב בבני ברק, בשכנות לגיסו, הרב אברהם ישעיהו קרליץ- "החזון איש".
נפטר בכ"ג באב תשמ"ה, ונקבר בבית העלמין 'זכרון מאיר' בבני ברק, בסמיכות לגיסו החזון איש, אִתו היה בקשרי אהבה חזקים.
משפחתו
נשא לאשה את מרים קרליץ, בתו של הרב שמריה קרליץ, רב העיר קוסובה. אחיה הידועים הם: רבי מאיר קרליץ (רבה של לכוביץ') ורבי אברהם ישעיהו קרליץ (מחבר ספרי חזון איש).
זכה לבן ושתי בנות. בנו הוא הרב חיים קנייבסקי, וחתניו הם רבי שאול ברזם ורבי שלמה ברמן (ראש ישיבה בישיבת פוניבז').
מהדרכותיו
- הסביר בהרחבה שבחור ישיבה צריך ללמוד שתים-עשרה שעות ביממה, לישון שמונה להתפלל שעתיים (ועוד שעתיים לאכילה ושאר צורכי הגוף). ואם מנצל היטב את זמן הלימוד בשקידה כראוי - יזכה להיות תלמיד חכם גדול.
- הדגיש את חשיבות לימוד המוסר.
- מגידי שיעורים צריכים להתמקד בהסברת הגמרא, רש"י ותוספות, ולא באמירת 'חידושים'. אפשר להביא מדברי האחרונים, ורק להוסיף הטעמה.
- עודד לומדי תורה לכתוב את חידושיהם והערותיהם, בין הקצרים ובין הארוכים. כמו כן, עודד תלמידי חכמים להדפיס חידושי תורה.
- בשידוכים המליץ לחפש חתן בעל שכל ישר, שקדן ובעל מידות טובות[1].
מחידושיו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: הובאו רק חידושים למסכת בבא קמא.
להלן כמה יסודות וסברות שחידש הרב קניבסקי, המהווים דרך חדשה בביאור העניין[2] ונודעו בשמו:
- האיסור להזיק לממון חברו נלמד ממצות השבת אבידה, שאם חייבה התורה למנוע נזק מממון חברו, קל וחומר שאסור להזיק אותו בעצמו (קהלות יעקב ב"ק סי' א).
- יש לחקור האם דין "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (שמות כב, ד) הוא בכדי לתת לניזק את הרצוי לו ביותר או בכדי שיוכל בקלות למכור את הנכס להמיר את החפץ לדמים (שם סי' ו).
- אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק (רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט), ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק (קהלות יעקב שם סי' כג), אף שהמשסה פטור מדין גרמא.
- העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מדינא דגרמי, כי מנע את האדם מלהשתמש בו (שם סי' מב).
- טעם הדין שהמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה (סנהדרין סב:), הוא מפני שהתורה לא חייבה על מעשה בלא כוונה[3], ובמקום שנהנה הרגשת ההנאה שבגופו נחשבת ככוונה, שעניין הכוונה הוא השתתפות הנפש במעשה הגוף, ובהנאה משתתפת הנפש החיונית במעשה הגוף, והרי זה ככוונה (קהילות יעקב שבת סי' לה).
חיבוריו
- קהִלות יעקב - חידושים על הש"ס. הספר בנוי כסימנים, שכל אחד מבאר עניין מסויים. נודע בבהירותו המיוחדת.
בשנים הראשונות (תרצו-תשטז) הוציא עשרה חלקים המסודרים עפ"י נושאים שונים[4], ובתקופות מאוחרות יותר הוציא ספרים עפ"י סדר המסכתות[5]. - קונטרס שיעורין דאורייתא - בני ברק תש"ח, מתוך קהלות יעקב חלק ז
- שיעורין של תורה[6] - על השיעורים (כזית, כביצה, טפח וכד') על פי שיטת גיסו החזון איש, ולהשיב לרבי חיים נאה
- חיי עולם[7] - הדרכות בלימוד תורה, חיזוקים ודברי מוסר, ב"ב תשל"ב
- ברכת פרץ - רעיונות, גימטריות, חידושים והערות על התורה
- שערי תבונה - משא ומתן, ביאורים ופלפולים בכמה סוגיות עמוקות, תרפ"ה
לאחר פטירתו הוציאו נכדיו כמה ספרים מכתביו:
- קריינא דאיגרתא[8] - אגרותיו בשלל נושאים
- כתבי קהלות יעקב החדשים - אגרות וחידושי תורה שנמצאו בגניזתו. עד כה יצאו ארבעה כרכים[9].
- גליונות קהלות יעקב על הש"ס - ב"ב תשנ"א
- רשימות קהלות יעקב - ב"ב תש"ס
- אגרות ורשימות קהלות יעקב - שלושה כרכים[10] של חידושי תורה וענייני הלכה, מאגרותיו ומגיליונותיו לספרים שנים
כמו כן התפרסמו כמה ספרים מתורתו:
- קהילות ישראל - התכתבות הלכתית עם הרב מנשה קליין (מחבר שו"ת משנה הלכות), תשנ"ו
- אורחות רבנו הקהלות יעקב - חמישה כרכים, מאת הרב אברהם הלוי הורֹביץהרב אברהם הורֹביץ, למד בחברותא במשך שנים רבות, עם הסטייפלר, ורשם בפתקים שונים את הנהגותיו ההלכתיות, תוך ציון השנה והפרטים המדוייקים. לאחר שנים, בנו, הרב ישעיה הורֹביץ, הוציא לאור את הספריו מתוך הפתקים והרשימות של אביו., בני ברק תשנ"א-תשס"ה
- הגדה של פסח עם פסקי קהלות יעקב
לקריאה נוספת
- הרב אברהם ישעיהו קניבסקי, תולדות יעקב
- הרב משה מרדכי שולזינגר, פניני רבנו הקהלות יעקב, שני חלקים, זכרון מאיר תשמ"ו ותשמ"ט
- ח"כ הרב שלמה לורנץ, במחיצתם של גדולי התורה
קישורים חיצוניים
- שיר נפלא מרבנו הסטייפלר
- אבי לזר, רבי ישראל יעקב קנייבסקי (הסטייפלר), מאתר Tog
- סיפורים על הסטייפלר זצוק"ל מאתר השבת
- הסטייפלר זצוק"ל, מפורום ברסלב ישראל
- י. בן חיים, הדברים שלמדתי מהסטייפלר, מאתר כיכר השבת
הערות שוליים
- ↑ והדגיש שיכול להיות בחור עילוי ושקדן, שאיננו בעל מידות טובות, וזה התורה מיישרת לבו של אדם, פעל עליו של יהיה רוצח, אבל עדיין נותרו בו מידות רעות, אלא אם יפקח על דרכיו, יעבוד על מידותיו וילמד מוסר.
- ↑ לא הובאו חידושים פרשניים (שבהם הסברות והרעיונות ידועים וקודמים לו) שבהם החידוש הוא רק בהסבר שיטת מפרש פלוני בהסבר מסויים (שהיה ידוע עוד קודם, אך לא כהסבר לשיטה זו) או בהוכחה חדשה לחקירה מפורסמת, אלא רק חידושים שעצם הרעיון הוא חידוש של הרב קניבסקי.
- ↑ בניגוד להסבר האתוון דאורייתא (כלל כד) שמעשה מבלי כוונה לעשותו - לא נחשב 'מעשה'.
- ↑ יצאו מחדש במהדורה חדשה בעלת שני כרכים לאחר פטירתו (בני ברק תשמ"ה).
- ↑ לאחר פטירתו, הוציאו בניו את ספריו במהדורה חדשה, בעלת עשרים ואחד כרכים, בכתב גדול ונאה יותר, וכן הכניסו לתוך הספר 'סימנים' הנוגעים למסכת זו ונדפסו בחלקים אחרים של הסדרה
- ↑ מהדורה ראשונה - ירושלים תשט"ז; ומהדורה שניה - בני ברק תשל"ט/תש"נ
- ↑ מהדורה שנייה - ב"ב תשס"ו.
- ↑ במהדורה ראשונה יצאו שני כרכים: הראשון - בני ברק תשמ"ו, והשני - ב"ב תש"נ. במהדורה השנייה (ב"ב תשע"א) שלושה כרכים.
- ↑ המוסדרים עפ"י סדר הש"ס: 1. נזיקין א; 2. נשים א; 3. נשים ב; 4. זרעים, מועד, קודשים וטהרות.
- ↑ כרך ראשון - ב"ב תשס"ב; כרך שני - ב"ב תשס"ד; כרך שלישי - ב"ב תשס"ו.