מדבר סיני: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מדבר סיני'' הוא [[מדבר]] בין [[ארץ ישראל]] לבין [[מצרים]]. חשיבותו ל[[עם ישראל]] הוא בכך שהיה מוקד למסעי בני ישראל במשך ארבעים שנה, מ[[יציאת מצרים]] עד בואם לארץ כנען. | '''מדבר סיני'' הוא [[מדבר]] בין [[ארץ ישראל]] לבין [[מצרים]]. חשיבותו ל[[עם ישראל]] הוא בכך שהיה מוקד למסעי בני ישראל במשך ארבעים שנה, מ[[יציאת מצרים]] עד בואם לארץ כנען. | ||
| שורה 7: | שורה 5: | ||
==מסעי בני ישראל== | ==מסעי בני ישראל== | ||
באחד לחודש השני ליציאת בני ישראל ממצרים מתחיל [[ספר במדבר]], כפי שנאמר:" | בסוף [[ספר שמות]] מצאנו למדים:"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" {{מקור|מי,י"ז|כן}} - דהיינו: א' ניסן ב"א תמ"ט. באחד לחודש השני (אייר) בשנה השנית ( ב"א תמ"ט) ליציאת בני ישראל ממצרים מתחיל [[ספר במדבר]], כפי שנאמר:"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"{{מקור|א',א'|כן}} - בשנת (2,449) ל[[בריאת העולם]]. יוצא מכאן כי האמור בספר במדבר התרחש חודש לאחר סיום ספר שמות. [[רש"י]] מבאר זאת בד"ה '''וידבר ה' במדבר סיני באחד לחדש וגו'''' : " מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. '''באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם'''. | ||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14282&pgnum=229 '''סדר עולם רבה'' - פרק ז''''] מפרט את זמן מסעי בני ישראל במדבר סיני. בשנת תמ"ט היו אירועים נוספים: [[פסח שני]] - בי"ד אייר | |||
ובכ' אייר עלה הענן מעל משכן העדות {{מקור|ספר במדבר, י' י"א|כן}}. ב"קברות התאוה" היו חודש ימים - מדרש רבה לומד זאת מהפסוק:"לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם" {{מקור|י"א, י"ט|כן}}. עוד שבעה ימים המתינו ל[[מרים הנביאה]], אשר שהתה מצורעת מחוץ למחנה. בכ"ח סיון הגיעו למדבר פראן ולמחרת נשלחו המרגלים. המדרש לומד זאת מהפסוק:"וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" {{מקור|י"ג,כ'|כן}}. והמרגלים :"וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" דהיינו ט' באב תמ"ט. כאן נגזר עליהם כי :"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי" {{מקור|י"ד,ל"ד|כן}}. | |||
מדרש רבה מבחין ב-38 השנה במדבר :"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר-הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ אֶת-נַחַל זֶרֶד שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד-תֹּם כָּל-הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָֹה לָהֶם" {{מקור|ספר דברים, ב',י"ד) בשתי תקופות : | |||
# "י"ט שנה חוזרין ומטורפין" | |||
# וי"ט שנה ישבו ב[[קדש ברנע]] | |||
מספר השנים השווה נלמד מהפסוק:"וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" {{מקור|ספר דברים, א', מ"ו|כן}}. והסיכום הוא :"ונמצאו כל המסעות מ"ב". | |||
==ראה גם== | |||
*[[מסעות]] | |||
[[קטגוריה:הסביבה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012
|
|
'מדבר סיני הוא מדבר בין ארץ ישראל לבין מצרים. חשיבותו לעם ישראל הוא בכך שהיה מוקד למסעי בני ישראל במשך ארבעים שנה, מיציאת מצרים עד בואם לארץ כנען.
על חצי האי[עריכה]
מסעי בני ישראל[עריכה]
בסוף ספר שמות מצאנו למדים:"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" (מי,י"ז) - דהיינו: א' ניסן ב"א תמ"ט. באחד לחודש השני (אייר) בשנה השנית ( ב"א תמ"ט) ליציאת בני ישראל ממצרים מתחיל ספר במדבר, כפי שנאמר:"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר"(א',א') - בשנת (2,449) לבריאת העולם. יוצא מכאן כי האמור בספר במדבר התרחש חודש לאחר סיום ספר שמות. רש"י מבאר זאת בד"ה וידבר ה' במדבר סיני באחד לחדש וגו' : " מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן. וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם.
סדר עולם רבה - פרק ז' מפרט את זמן מסעי בני ישראל במדבר סיני. בשנת תמ"ט היו אירועים נוספים: פסח שני - בי"ד אייר ובכ' אייר עלה הענן מעל משכן העדות (ספר במדבר, י' י"א). ב"קברות התאוה" היו חודש ימים - מדרש רבה לומד זאת מהפסוק:"לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם" (י"א, י"ט). עוד שבעה ימים המתינו למרים הנביאה, אשר שהתה מצורעת מחוץ למחנה. בכ"ח סיון הגיעו למדבר פראן ולמחרת נשלחו המרגלים. המדרש לומד זאת מהפסוק:"וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (י"ג,כ'). והמרגלים :"וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" דהיינו ט' באב תמ"ט. כאן נגזר עליהם כי :"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי" (י"ד,ל"ד).
מדרש רבה מבחין ב-38 השנה במדבר :"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר-הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ אֶת-נַחַל זֶרֶד שְׁלשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד-תֹּם כָּל-הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָֹה לָהֶם" {{מקור|ספר דברים, ב',י"ד) בשתי תקופות :
- "י"ט שנה חוזרין ומטורפין"
- וי"ט שנה ישבו בקדש ברנע
מספר השנים השווה נלמד מהפסוק:"וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" (ספר דברים, א', מ"ו). והסיכום הוא :"ונמצאו כל המסעות מ"ב".