תבנית:הידעת?/ט"ז אייר ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ירד [[פרשת המן|המן]] לפי {{מקור|ספר שמות, ט"ז, י"ג-ט"ו}} שנאמר:"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה.וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר
'''מתי החל לרדת המן'''
עַל-הָאָרֶץ.וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה"


לפי שיטת רבי יוסי {{מקור|מסכת שבת, פ"ז}} היה זה ביום ראשון. לפי זה מובן הפסוק:"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה" - יום שישי בשבוע וגם יום שישי לירידת המן   
ירד [[פרשת המן|המן]] לפי {{מקור|ספר שמות, ט"ז, י"ג-ט"ו|כן}} שנאמר:"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה.וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר
עַל-הָאָרֶץ.וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה"
 
לפי שיטת רבי יוסי {{מקור|מסכת שבת, פ"ז|כן}} היה זה ביום ראשון. לפי זה מובן הפסוק:"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה" - יום שישי בשבוע וגם יום שישי לירידת המן   


לפי שיטת רבנן [[סדר עולם]] היה זה ביום שני.
לפי שיטת רבנן [[סדר עולם]] היה זה ביום שני.


ביום זה תיקן [[משה רבינו]] את '''ברכת הזן''' לפי {{מקור|מסכת ברכות,מ"ח, ב'}} שנאמר:"אמר רב נחמן: '''משה תקן לישראל ברכת "הזן" בשעה שירד להם מָן'''; יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ; דוד ושלמה תקנו "בונה ירושלים"; דוד תקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תקן "על הבית הגדול והקדוש"; "הטוב והמטיב" - ביבנה תקנוה, כנגד הרוגי ביתר, דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה - תקנו ביבנה "הטוב והמטיב": הטוב שלא הסריחו, והמטיב שניתנו לקבורה"
ביום זה תיקן [[משה רבינו]] את '''ברכת הזן''' לפי {{מקור|מסכת ברכות,מ"ח, ב'|כן}} שנאמר:"אמר רב נחמן: '''משה תקן לישראל ברכת "הזן" בשעה שירד להם מָן'''"

גרסה אחרונה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012

מתי החל לרדת המן

ירד המן לפי (ספר שמות, ט"ז, י"ג-ט"ו) שנאמר:"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה.וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ.וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה"

לפי שיטת רבי יוסי (מסכת שבת, פ"ז) היה זה ביום ראשון. לפי זה מובן הפסוק:"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה" - יום שישי בשבוע וגם יום שישי לירידת המן

לפי שיטת רבנן סדר עולם היה זה ביום שני.

ביום זה תיקן משה רבינו את ברכת הזן לפי (מסכת ברכות,מ"ח, ב') שנאמר:"אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת "הזן" בשעה שירד להם מָן"