תבנית:הידעת?/כ"ב אייר ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: לפי שיטת רבנן בסדר עולם רבה היה זה יום ראשון בשבוע בו היו בני ישראל ב"רפידים" {{מקור|ספר שמות, י"ז, א'}}. ...) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסה ומריבה במדבר סיני''' | |||
פי שיטת רבנן ב[[סדר עולם רבה]] ביום ראשון בשבוע , בני ישראל היו ב"רפידים" {{מקור|ספר שמות, י"ז, א'|כן}}. שם הייתה פרשת '''מסה ומריבה''' כפי שמובא במקרא:"וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. וַיָּרֶב הָעָם עִם-משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם משֶׁה מַה-תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה-תְּנַסּוּן אֶת-ה'. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל-משֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי בַּצָּמָא... וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָֹה בְּקִרְבֵּנוּ אִם-אָיִן". | |||
'''לפי שיטת רבי יוסי''' {{מקור|מסכת שבת, פ"ז}} ברפידים היו, גם כן ביום ראשון, אבל היה זה בכ"ג אייר, הבאר ניתנה בכ"ו בו ומלחמת עמלק בכ"ח בו. | הבאר החלה להפיק מים בכ"ו באייר ומלחמת עמלק בכ"ז בו. | ||
'''לפי שיטת רבי יוסי''' {{מקור|מסכת שבת, פ"ז|כן}} ברפידים היו, גם כן ביום ראשון, אבל היה זה בכ"ג אייר, הבאר ניתנה בכ"ו בו ומלחמת עמלק בכ"ח בו. |
גרסה אחרונה מ־09:14, 6 בספטמבר 2012
|
מסה ומריבה במדבר סיני
פי שיטת רבנן בסדר עולם רבה ביום ראשון בשבוע , בני ישראל היו ב"רפידים" (ספר שמות, י"ז, א'). שם הייתה פרשת מסה ומריבה כפי שמובא במקרא:"וַיִּסְעוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר-סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם. וַיָּרֶב הָעָם עִם-משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ-לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם משֶׁה מַה-תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה-תְּנַסּוּן אֶת-ה'. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל-משֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי בַּצָּמָא... וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָֹה בְּקִרְבֵּנוּ אִם-אָיִן".
הבאר החלה להפיק מים בכ"ו באייר ומלחמת עמלק בכ"ז בו.
לפי שיטת רבי יוסי (מסכת שבת, פ"ז) ברפידים היו, גם כן ביום ראשון, אבל היה זה בכ"ג אייר, הבאר ניתנה בכ"ו בו ומלחמת עמלק בכ"ח בו.