שביתת כלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
השבתת כלים ממלאכה בשבת. | '''שביתת כלים''' פירושה השבתת כלים ממלאכה בשבת. | ||
נחלקו תנאים בשאלה האם אדם מוזהר על השבתת כליו ממלאכה בשבת: בית שמאי סוברים, שכשם שאדם מוזהר על שביתת בהמתו כך הוא מוזהר על שביתת כליו, כלומר, שגם הכלים צריכים לשבות ממלאכה בשבת, ואסור שכלי של ישראל יעשה מלאכה בשבת, אף על פי שתוקן לכך עוד לפני כניסת השבת. | נחלקו תנאים בשאלה האם אדם מוזהר על השבתת כליו ממלאכה בשבת: בית שמאי סוברים, שכשם שאדם מוזהר על שביתת בהמתו כך הוא מוזהר על שביתת כליו, כלומר, שגם הכלים צריכים לשבות ממלאכה בשבת, ואסור שכלי של ישראל יעשה מלאכה בשבת, אף על פי שתוקן לכך עוד לפני כניסת השבת. | ||
ולכן, לדעתם, אסור להעמיד מצודה בערב שבת, כדי שתצוד חיה או עוף בשבת; אסור שמכונה של ישראל תפעל בשבת וכל כיוצא בזה. | ולכן, לדעתם, אסור להעמיד מצודה בערב שבת, כדי שתצוד חיה או עוף בשבת; אסור שמכונה של ישראל תפעל בשבת וכל כיוצא בזה. | ||
בית שמאי למדו זאת מן המקרא: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" הנכתב בסמוך לפסוק "למען ינוח שורך וחמורך" שממנו למדנו "שביתת בהמה" על פי הכלל לפיו מילת "כל" באה לרבות, ובנידון דידן, לדעת בית שמאי, באה לרבות "שביתת כלים". | בית שמאי למדו זאת מן המקרא: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" הנכתב בסמוך לפסוק "למען ינוח שורך וחמורך" שממנו למדנו "שביתת בהמה" על פי הכלל לפיו מילת "כל" באה לרבות, ובנידון דידן, לדעת בית שמאי, באה לרבות "שביתת כלים". | ||
בית הלל סוברים, וכן הלכה, שאדם מוזהר אמנם על שביתת בהמתו, שיש בה צער בעלי חיים, אבל אינו מוזהר על שביתת כליו, ולכן כל כלי שתוקן בערב שבת לכך, מותר שיפעל ויעשה מלאכה בשבת. | בית הלל סוברים, וכן הלכה, שאדם מוזהר אמנם על שביתת בהמתו, שיש בה צער בעלי חיים, אבל אינו מוזהר על שביתת כליו, ולכן כל כלי שתוקן בערב שבת לכך, מותר שיפעל ויעשה מלאכה בשבת. | ||
בתוספתא מבואר טעם מחלוקתם, שבית שמאי דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - שתהא כל מלאכתך גמורה מערב שבת, ובית הלל דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעשה מעשיך" - עשה אותה כל ששה, ובשבת אסור לך לעשות, אבל מה שנעשה מאליו בשבת - מותר. | בתוספתא מבואר טעם מחלוקתם, שבית שמאי דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - שתהא כל מלאכתך גמורה מערב שבת, ובית הלל דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעשה מעשיך" - עשה אותה כל ששה, ובשבת אסור לך לעשות, אבל מה שנעשה מאליו בשבת - מותר. | ||
גרסה אחרונה מ־06:17, 9 בספטמבר 2012
|
|
שביתת כלים פירושה השבתת כלים ממלאכה בשבת.
נחלקו תנאים בשאלה האם אדם מוזהר על השבתת כליו ממלאכה בשבת: בית שמאי סוברים, שכשם שאדם מוזהר על שביתת בהמתו כך הוא מוזהר על שביתת כליו, כלומר, שגם הכלים צריכים לשבות ממלאכה בשבת, ואסור שכלי של ישראל יעשה מלאכה בשבת, אף על פי שתוקן לכך עוד לפני כניסת השבת.
ולכן, לדעתם, אסור להעמיד מצודה בערב שבת, כדי שתצוד חיה או עוף בשבת; אסור שמכונה של ישראל תפעל בשבת וכל כיוצא בזה.
בית שמאי למדו זאת מן המקרא: "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" הנכתב בסמוך לפסוק "למען ינוח שורך וחמורך" שממנו למדנו "שביתת בהמה" על פי הכלל לפיו מילת "כל" באה לרבות, ובנידון דידן, לדעת בית שמאי, באה לרבות "שביתת כלים".
בית הלל סוברים, וכן הלכה, שאדם מוזהר אמנם על שביתת בהמתו, שיש בה צער בעלי חיים, אבל אינו מוזהר על שביתת כליו, ולכן כל כלי שתוקן בערב שבת לכך, מותר שיפעל ויעשה מלאכה בשבת.
בתוספתא מבואר טעם מחלוקתם, שבית שמאי דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" - שתהא כל מלאכתך גמורה מערב שבת, ובית הלל דורשים את הכתוב: "ששת ימים תעשה מעשיך" - עשה אותה כל ששה, ובשבת אסור לך לעשות, אבל מה שנעשה מאליו בשבת - מותר.