רוח הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
== רוח הקודש == | == רוח הקודש == | ||
העברת הבנה | |||
באופן כללי: העברת הבנה שכלית מה' אל הראוי לכך, לנביא או לבעל רוח הקודש<ref>רמב"ם יסודי התורה ז א</ref>. | |||
באופן פרטי: דרגה במושג הנבואה. העברת הבנה שכלית שה' מעביר לאנשים הראויים לה. בהשפעה זו הם מבינים דברים בצורה שלמה ויכולים להשיג ידע גם לגבי דברים נסתרים או עתידים. | |||
==ענין רוח הקודש == | ==ענין רוח הקודש == | ||
א. | |||
על פי התורה, בנוסף לדרך זו של הכרה והבנה שכלית של העולם, קיימת דרך נוספת, שהיא מעולה מהראשונה. דרך זו מכונה בשם "השכלה נשפעת" כלומר השכלה שבה ה' משפיע על בני האדם הבנה שכלית. השפעה זו מגיעה אל שכל האדם באופן שהבורא קבע לעניין זה. בדרך השפעה זו נקבע בשכלו של המושפע ידיעת ענין מסויים. השכלה נשפעת בדרך זו נקראת רוח הקודש<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה | א. לבני אדם יש יכולת להבין דברים בשכלם. יכולת זו, עשוייה להתממש על ידי צפייה בעצמים הנמצאים בעולם, התבוננות שכלית, והסקת מסקנות לגבי טבעם. מתוך התבוננות זו ניתן לפתח כללים, להוציא מהם פרטים, וכך בתהליך מתמשך עשויים בני אדם להבין בשכלם נושאים מוחשים שקיימים בעולם. ניתן להבין בשכל נושאים מוחשיים ונושאים מופשטים. | ||
</ref>. | על פי התורה, בנוסף לדרך זו של הכרה והבנה שכלית של העולם, קיימת דרך נוספת, שהיא מעולה מהראשונה. דרך זו מכונה בשם "השכלה נשפעת" כלומר השכלה שבה ה' משפיע על בני האדם הבנה שכלית. השפעה זו מגיעה אל שכל האדם באופן שהבורא קבע לעניין זה. בדרך השפעה זו נקבע בשכלו של המושפע ידיעת ענין מסויים. השכלה נשפעת בדרך זו נקראת רוח הקודש<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ||
== מאפייני הידיעה ברוח הקודש: == | == מאפייני הידיעה ברוח הקודש: == | ||
ההשכלה הנשפעת ברוח הקודש מתאפיינת בכך שהיא מביאה לידיעה ברורה, בלי ספק ובלי טעות. היא מביאה לידיעת העניין בשלמותו, כולל הסיבות הגורמות לו, והשלכות שנובעות ממנו. כמו כן היא מתאפיינת בהבנה של היחס בין העניין המושפע לבין עניינים אחרים<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ההשכלה הנשפעת ברוח הקודש מתאפיינת בכך שהיא מביאה לידיעה ברורה, בלי ספק ובלי טעות. היא מביאה לידיעת העניין בשלמותו, כולל הסיבות הגורמות לו, והשלכות שנובעות ממנו. כמו כן היא מתאפיינת בהבנה של היחס בין העניין המושפע לבין עניינים אחרים<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ||
== דברים שניתן לדעת על ידי רוח הקודש == | |||
ההשכלה הניתנת לאדם בדרך זו של רוח הקודש, מאפשרת להבין נושאים שניתן ללמוד בדרך לימוד טבעית, אך בצורה שלמה וברורה, ללא טעויות. כמו כן, ניתן על ידי רוח הקודש ניתן להשיג השכלה בדברים שאין דרך לדעתם על ידי ההשכלה הטבעית, ובכלל זה דברים העתידים להתרחש, ודברים נסתרים או רוחניים<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ההשכלה הניתנת לאדם בדרך זו של רוח הקודש, מאפשרת להבין נושאים שניתן ללמוד בדרך לימוד טבעית, אך בצורה שלמה וברורה, ללא טעויות. כמו כן, ניתן על ידי רוח הקודש ניתן להשיג השכלה בדברים שאין דרך לדעתם על ידי ההשכלה הטבעית, ובכלל זה דברים העתידים להתרחש, ודברים נסתרים או רוחניים<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ||
== אבחנות במושג רוח הקודש == | |||
רוח הקודש אינה באותה דרגה בכל מצב שבו היא מתקיימת. עשויים להיות הבדלים בהשפעה על ידי רוח הקודש, בכמה מהמאפיינים שלה. ניתן ליצור כמה אבחנות במושגי רוח הקודש: | רוח הקודש אינה באותה דרגה בכל מצב שבו היא מתקיימת. עשויים להיות הבדלים בהשפעה על ידי רוח הקודש, בכמה מהמאפיינים שלה. ניתן ליצור כמה אבחנות במושגי רוח הקודש: | ||
@ בעוצמת השפע השכלי מושפע על מקבל ההשפעה. | @ בעוצמת השפע השכלי מושפע על מקבל ההשפעה. | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
== דבר המכונה 'רוח הקודש' בלשון מושאלת == | == דבר המכונה 'רוח הקודש' בלשון מושאלת == | ||
עשוי להתרחש מצב שבו תושפע בלב האדם השפעה שתעמידהו על תוכן עניין מסויים, אך האדם המקבל השפעה זו לא ירגיש השפעה זו כבאה מבחוץ לו, אלא כמחשבה טבעית שעולה במוחו. השפעה זו אינה נחשבת לרוח הקודש, משום שכאמור רוח הקודש בהגדרתה היא השפעה שהאדם המקבל אותה חש בבירור שהיא אינה מחשבה טבעית שלו אלא היא מגיעה אליו מחוץ להכרתו. | עשוי להתרחש מצב שבו תושפע בלב האדם השפעה שתעמידהו על תוכן עניין מסויים, אך האדם המקבל השפעה זו לא ירגיש השפעה זו כבאה מבחוץ לו, אלא כמחשבה טבעית שעולה במוחו. השפעה זו אינה נחשבת לרוח הקודש, משום שכאמור רוח הקודש בהגדרתה היא השפעה שהאדם המקבל אותה חש בבירור שהיא אינה מחשבה טבעית שלו אלא היא מגיעה אליו מחוץ להכרתו. | ||
מצב זה, שבו מושפעת בלב האדם השפעה של מחשבה טבעית שמעמידה אותו על הבנת עניין מסויים, נקראת בלשון מושאלת בשם "רוח הקודש". ניתן לכנות אותה גם בשם "השפעה נסתרת"<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | מצב זה, שבו מושפעת בלב האדם השפעה של מחשבה טבעית שמעמידה אותו על הבנת עניין מסויים, נקראת בלשון מושאלת בשם "רוח הקודש". ניתן לכנות אותה גם בשם "השפעה נסתרת"<ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ||
== הבדל בין נבואה לרוח הקודש == | |||
למעלה מרוח הקודש קיימת מעלה אחרת, והיא הנבואה. וענינה, שיגיע האדם ויתקשר בבורא ית"ש ויתדבק בו דביקות ממש, באופן שירגיש ההתדבקות וישיג מה שהוא מתדבק בו, היינו כבודו יתברך, על הדרך שנבאר לפנים, ויהיה הדבר ברור אצלו ומורגש ממנו בלי ספק כלל, כדרך שלא יסתפק בדבר גשמי שירגישהו בחושיו. והנה עיקר הנבואה הוא השיג הדביקות והקשר הזה, עודו בחיים, שזה שלימות גדול ודאי. ואולם יתלוה לזה ידיעות והשכלות, כי אמנם ישיג על ידי זה ענינים אמיתים ונכבדים מאד מסתרי סודותיו ית', וישיגם בבירור בדרך ההשכלה הנשפעת שזכרנו, וביותר כח מבעל רוח הקדש <ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | למעלה מרוח הקודש קיימת מעלה אחרת, והיא הנבואה. וענינה, שיגיע האדם ויתקשר בבורא ית"ש ויתדבק בו דביקות ממש, באופן שירגיש ההתדבקות וישיג מה שהוא מתדבק בו, היינו כבודו יתברך, על הדרך שנבאר לפנים, ויהיה הדבר ברור אצלו ומורגש ממנו בלי ספק כלל, כדרך שלא יסתפק בדבר גשמי שירגישהו בחושיו. והנה עיקר הנבואה הוא השיג הדביקות והקשר הזה, עודו בחיים, שזה שלימות גדול ודאי. ואולם יתלוה לזה ידיעות והשכלות, כי אמנם ישיג על ידי זה ענינים אמיתים ונכבדים מאד מסתרי סודותיו ית', וישיגם בבירור בדרך ההשכלה הנשפעת שזכרנו, וביותר כח מבעל רוח הקדש <ref>ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה</ref>. | ||
בגמרא [[מגילה ג.]] מבואר שרוח הקודש היא דרגה נמוכה מאשר הנבואה. | |||
== ספרי התנ"ך שנכתבו ברוח הקודש לעומת ספרים שנכתבו בנבואה == | |||
חמשה חומשי תורה נכתבו בנבואת משה שהיא נבואה עליונה שאין אחד מהנביאים מגיע לרמתה[דרוש מקור]. | |||
ספרי נביאים ראשונים ונביאים אחרונים נכתבו בנבואה[דרוש מקור]. | |||
ספרי הכתובים - ספר איוב, ספר תהילים, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, וספר דברי הימים נכתבו ברוח הקודש[דרוש מקור]. | |||
==מקרים בהם הופיעה רוח הקודש בסיוע לפסק בבית דין== | |||
@ בבית דינו של שם כאשר דנו את תמר, הופיעה רוח הקודש. כאשר יהודה אמר "צדקה ממני", ולא היה יכול לדעת שממנו היא מעוברת, שאולי נתעברה על ידי אחר - רוח הקודש אשרה את הדבר<ref>מכות דף כג ב</ref>. | |||
@בבית דינו של שמואל הרמתי<ref>מכות דף כג ב</ref>. | |||
@בבית דינו של שלמה. <ref>מכות דף כג ב</ref>. | |||
== רוח הקודש בימינו == | == רוח הקודש בימינו == | ||
המושג רוח הקודש בימינו מתייחס ל"רוח הקודש" בלשון מושאלת, כלומר מחשבה או הבנה שעולה במוחו של אדם הראוי לכך, מבלי שהיא נתפסת בהכרתו כבאה מבחוץ לו. | |||
"תניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין היו משתמשין ב[[בת קול]]" [[יומא ט:]]. | |||
על פי [[כוזרי]] גם בזמן המשנה עדיין שרתה רוח הקודש על תנאים, אמנם בדרגה פחותה מאשר רוח הקודש שבתנ"ך<ref>(6) ספר הכוזרי - מאמר שלישי אות סא - עד: ויש שההגדות מספרות על ראית רוחניים במראה ואין זה פלא שחסידים כאלה יראו בכח פרישותם הגדולה וזכוך דעותם צורות כאלה מהן מדמות ומהן שיש להן אמתות מציאות גם מחוץ למחשבה כאשר ראו אותן הנביאים ודומה לזאת שמיעת בת קול שלא פסקה מהם בבית שני והיא מדרגה למטה מן החזון והדבור האלוהי ואל תרחיק מאמרו של ר' ישמעאל שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ומאמרים דומים לזה כי ממראות משה ואליהו ע"ה נתברר כי דבר זה אפשרי אם יש אפוא קבלה נאמנה על הדומה לזה יש להאמין בה (אשר למאמר אוי לי שחרבתי את ביתי יש לפרשו בדרך שמפרשים וינחם ה' ויתעצב אל לבו) </ref> | |||
אמנם גם בימינו משתמשים בביטוי "רוח הקודש". המושג רוח הקודש בימינו מתייחס ל"רוח הקודש" בלשון מושאלת, כלומר מחשבה או הבנה שעולה במוחו של אדם הראוי לכך, מבלי שהיא נתפסת בהכרתו כבאה מבחוץ לו. | |||
בהופעה של רוח הקודש מסוג זה האדם עשוי להבין דברים שלא הבין לפני כן, בידיעה ברורה. כמו כן הוא עשוי לדעת דברים נסתרים, אך כאמור לא בהכרה שהידע מגיע אליו מבחוץ. | בהופעה של רוח הקודש מסוג זה האדם עשוי להבין דברים שלא הבין לפני כן, בידיעה ברורה. כמו כן הוא עשוי לדעת דברים נסתרים, אך כאמור לא בהכרה שהידע מגיע אליו מבחוץ. | ||
דוגמה לרוח הקודש מסוג זה: | דוגמה לרוח הקודש מסוג זה: | ||
(ה) הדס שנקטם ראשו כשר נשרו רוב עליו אם נשתיירו שלשה עלין בקו אחד כשר היו ענביו מרובות מעליו אם ירוקות כשר ואם היו אדומות או שחורות פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין אותן ביום טוב לפי שהוא כמתקן עבר וליקטן או שליקטן אחד אחד לאכילה הרי זה כשר. [השגת הראב"ד - הדס שנקטם ראשו כשר א"א כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם משנתינו סוכה (לב) ודברי ר' טרפון שאמר סוכה (לד) אפילו שלשתן קטומים כשרין ענין אחר הוא ולא שנקטם ראשו והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים].[[ראב"ד על רמב"ם הלכות לולב פרק ח]]. | (ה) הדס שנקטם ראשו כשר נשרו רוב עליו אם נשתיירו שלשה עלין בקו אחד כשר היו ענביו מרובות מעליו אם ירוקות כשר ואם היו אדומות או שחורות פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין אותן ביום טוב לפי שהוא כמתקן עבר וליקטן או שליקטן אחד אחד לאכילה הרי זה כשר. [השגת הראב"ד - הדס שנקטם ראשו כשר א"א כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם משנתינו סוכה (לב) ודברי ר' טרפון שאמר סוכה (לד) אפילו שלשתן קטומים כשרין ענין אחר הוא ולא שנקטם ראשו והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים].[[ראב"ד על רמב"ם הלכות לולב פרק ח]]. | ||
== ראו גם == | |||
* [[נבואה]] | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references/> | <references/> | ||
[[קטגוריה: נבואה]] | |||
[[קטגוריה:מבט על המציאות]] | |||
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־11:32, 22 באוקטובר 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רוח הקודש[עריכה]
באופן כללי: העברת הבנה שכלית מה' אל הראוי לכך, לנביא או לבעל רוח הקודש[1]. באופן פרטי: דרגה במושג הנבואה. העברת הבנה שכלית שה' מעביר לאנשים הראויים לה. בהשפעה זו הם מבינים דברים בצורה שלמה ויכולים להשיג ידע גם לגבי דברים נסתרים או עתידים.
ענין רוח הקודש[עריכה]
א. לבני אדם יש יכולת להבין דברים בשכלם. יכולת זו, עשוייה להתממש על ידי צפייה בעצמים הנמצאים בעולם, התבוננות שכלית, והסקת מסקנות לגבי טבעם. מתוך התבוננות זו ניתן לפתח כללים, להוציא מהם פרטים, וכך בתהליך מתמשך עשויים בני אדם להבין בשכלם נושאים מוחשים שקיימים בעולם. ניתן להבין בשכל נושאים מוחשיים ונושאים מופשטים. על פי התורה, בנוסף לדרך זו של הכרה והבנה שכלית של העולם, קיימת דרך נוספת, שהיא מעולה מהראשונה. דרך זו מכונה בשם "השכלה נשפעת" כלומר השכלה שבה ה' משפיע על בני האדם הבנה שכלית. השפעה זו מגיעה אל שכל האדם באופן שהבורא קבע לעניין זה. בדרך השפעה זו נקבע בשכלו של המושפע ידיעת ענין מסויים. השכלה נשפעת בדרך זו נקראת רוח הקודש[2].
מאפייני הידיעה ברוח הקודש:[עריכה]
ההשכלה הנשפעת ברוח הקודש מתאפיינת בכך שהיא מביאה לידיעה ברורה, בלי ספק ובלי טעות. היא מביאה לידיעת העניין בשלמותו, כולל הסיבות הגורמות לו, והשלכות שנובעות ממנו. כמו כן היא מתאפיינת בהבנה של היחס בין העניין המושפע לבין עניינים אחרים[3].
דברים שניתן לדעת על ידי רוח הקודש[עריכה]
ההשכלה הניתנת לאדם בדרך זו של רוח הקודש, מאפשרת להבין נושאים שניתן ללמוד בדרך לימוד טבעית, אך בצורה שלמה וברורה, ללא טעויות. כמו כן, ניתן על ידי רוח הקודש ניתן להשיג השכלה בדברים שאין דרך לדעתם על ידי ההשכלה הטבעית, ובכלל זה דברים העתידים להתרחש, ודברים נסתרים או רוחניים[4].
אבחנות במושג רוח הקודש[עריכה]
רוח הקודש אינה באותה דרגה בכל מצב שבו היא מתקיימת. עשויים להיות הבדלים בהשפעה על ידי רוח הקודש, בכמה מהמאפיינים שלה. ניתן ליצור כמה אבחנות במושגי רוח הקודש:
- בעוצמת השפע השכלי מושפע על מקבל ההשפעה.
- במשך הזמן שבו השפע השכלי מגיע אל האדם.
- באופן הגעתו של השפע השכלי, אל האדם המקבלו.
- במהות הדברים המתגלים לאדם על ידי ההשפעה השכלית.
מאידך, לא ניתן לחלק במידת הברירות של האדם המקבל השפעה זו, שאכן מדובר בהשפעה שמגיעה עליו מאת ה', ואינה פרי מחשבותיו הטבעיות[5].
דבר המכונה 'רוח הקודש' בלשון מושאלת[עריכה]
עשוי להתרחש מצב שבו תושפע בלב האדם השפעה שתעמידהו על תוכן עניין מסויים, אך האדם המקבל השפעה זו לא ירגיש השפעה זו כבאה מבחוץ לו, אלא כמחשבה טבעית שעולה במוחו. השפעה זו אינה נחשבת לרוח הקודש, משום שכאמור רוח הקודש בהגדרתה היא השפעה שהאדם המקבל אותה חש בבירור שהיא אינה מחשבה טבעית שלו אלא היא מגיעה אליו מחוץ להכרתו. מצב זה, שבו מושפעת בלב האדם השפעה של מחשבה טבעית שמעמידה אותו על הבנת עניין מסויים, נקראת בלשון מושאלת בשם "רוח הקודש". ניתן לכנות אותה גם בשם "השפעה נסתרת"[6].
הבדל בין נבואה לרוח הקודש[עריכה]
למעלה מרוח הקודש קיימת מעלה אחרת, והיא הנבואה. וענינה, שיגיע האדם ויתקשר בבורא ית"ש ויתדבק בו דביקות ממש, באופן שירגיש ההתדבקות וישיג מה שהוא מתדבק בו, היינו כבודו יתברך, על הדרך שנבאר לפנים, ויהיה הדבר ברור אצלו ומורגש ממנו בלי ספק כלל, כדרך שלא יסתפק בדבר גשמי שירגישהו בחושיו. והנה עיקר הנבואה הוא השיג הדביקות והקשר הזה, עודו בחיים, שזה שלימות גדול ודאי. ואולם יתלוה לזה ידיעות והשכלות, כי אמנם ישיג על ידי זה ענינים אמיתים ונכבדים מאד מסתרי סודותיו ית', וישיגם בבירור בדרך ההשכלה הנשפעת שזכרנו, וביותר כח מבעל רוח הקדש [7]. בגמרא מגילה ג. מבואר שרוח הקודש היא דרגה נמוכה מאשר הנבואה.
ספרי התנ"ך שנכתבו ברוח הקודש לעומת ספרים שנכתבו בנבואה[עריכה]
חמשה חומשי תורה נכתבו בנבואת משה שהיא נבואה עליונה שאין אחד מהנביאים מגיע לרמתה[דרוש מקור]. ספרי נביאים ראשונים ונביאים אחרונים נכתבו בנבואה[דרוש מקור]. ספרי הכתובים - ספר איוב, ספר תהילים, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, וספר דברי הימים נכתבו ברוח הקודש[דרוש מקור].
מקרים בהם הופיעה רוח הקודש בסיוע לפסק בבית דין[עריכה]
- בבית דינו של שם כאשר דנו את תמר, הופיעה רוח הקודש. כאשר יהודה אמר "צדקה ממני", ולא היה יכול לדעת שממנו היא מעוברת, שאולי נתעברה על ידי אחר - רוח הקודש אשרה את הדבר[8].
- בבית דינו של שמואל הרמתי[9].
- בבית דינו של שלמה. [10].
רוח הקודש בימינו[עריכה]
"תניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול" יומא ט:. על פי כוזרי גם בזמן המשנה עדיין שרתה רוח הקודש על תנאים, אמנם בדרגה פחותה מאשר רוח הקודש שבתנ"ך[11] אמנם גם בימינו משתמשים בביטוי "רוח הקודש". המושג רוח הקודש בימינו מתייחס ל"רוח הקודש" בלשון מושאלת, כלומר מחשבה או הבנה שעולה במוחו של אדם הראוי לכך, מבלי שהיא נתפסת בהכרתו כבאה מבחוץ לו. בהופעה של רוח הקודש מסוג זה האדם עשוי להבין דברים שלא הבין לפני כן, בידיעה ברורה. כמו כן הוא עשוי לדעת דברים נסתרים, אך כאמור לא בהכרה שהידע מגיע אליו מבחוץ. דוגמה לרוח הקודש מסוג זה: (ה) הדס שנקטם ראשו כשר נשרו רוב עליו אם נשתיירו שלשה עלין בקו אחד כשר היו ענביו מרובות מעליו אם ירוקות כשר ואם היו אדומות או שחורות פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין אותן ביום טוב לפי שהוא כמתקן עבר וליקטן או שליקטן אחד אחד לאכילה הרי זה כשר. [השגת הראב"ד - הדס שנקטם ראשו כשר א"א כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול כסתם משנתינו סוכה (לב) ודברי ר' טרפון שאמר סוכה (לד) אפילו שלשתן קטומים כשרין ענין אחר הוא ולא שנקטם ראשו והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים].ראב"ד על רמב"ם הלכות לולב פרק ח.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רמב"ם יסודי התורה ז א
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ ספר דרך ה' - חלק ג פרק ג - בענין הרוה"ק והנבואה
- ↑ מכות דף כג ב
- ↑ מכות דף כג ב
- ↑ מכות דף כג ב
- ↑ (6) ספר הכוזרי - מאמר שלישי אות סא - עד: ויש שההגדות מספרות על ראית רוחניים במראה ואין זה פלא שחסידים כאלה יראו בכח פרישותם הגדולה וזכוך דעותם צורות כאלה מהן מדמות ומהן שיש להן אמתות מציאות גם מחוץ למחשבה כאשר ראו אותן הנביאים ודומה לזאת שמיעת בת קול שלא פסקה מהם בבית שני והיא מדרגה למטה מן החזון והדבור האלוהי ואל תרחיק מאמרו של ר' ישמעאל שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ומאמרים דומים לזה כי ממראות משה ואליהו ע"ה נתברר כי דבר זה אפשרי אם יש אפוא קבלה נאמנה על הדומה לזה יש להאמין בה (אשר למאמר אוי לי שחרבתי את ביתי יש לפרשו בדרך שמפרשים וינחם ה' ויתעצב אל לבו)
[[קטגוריה: