עין הרע: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''עין הרע''' הוא מושג המוזכר פעמים רבות בתלמודים, לפיו כאשר אדם מסתכל על אדם או חפץ בעין רעה, בקנאה ובשנאה, הדבר מזיק לו. היחיד שמחוסן מכך הוא [[יוסף הצדיק]] שהוא וזרעו התברכו בברכת "בן פורת עלי עין", שאין עין הרע שולטת בהם{{הערה|רש"י שם, ברכות כ א.}} כשם שהדבר מזיק למי שמביטים בו בעין הרע, כמו כן הדבר מזיק למטיל העין הרע עצמו ביתר שאת{{הערה|מגן אבות לרשב"ץ על אבות ב טז}}. | '''עין הרע''' הוא מושג המוזכר פעמים רבות בתלמודים, לפיו כאשר אדם מסתכל על אדם או חפץ בעין רעה, בקנאה ובשנאה, הדבר מזיק לו. היחיד שמחוסן מכך הוא [[יוסף הצדיק]] שהוא וזרעו התברכו בברכת "בן פורת עלי עין", שאין עין הרע שולטת בהם{{הערה|רש"י שם, ברכות כ א.}} כשם שהדבר מזיק למי שמביטים בו בעין הרע, כמו כן הדבר מזיק למטיל העין הרע עצמו ביתר שאת{{הערה|מגן אבות לרשב"ץ על אבות ב טז}}. | ||
עין הרע שולט גם בעוברים, ומובא ב[[מדרש רבה]]{{הערה|פרשה נ"ג}} כי שרה אמנו הטילה עין הרע בעובריה של [[הגר]] והפילה כמה פעמים עד שבירכה המלאך שתלד את [[ישמעאל]]{הערה|מובא בבעל הטורים וברש"י שם}}. | עין הרע שולט גם בעוברים, ומובא ב[[מדרש רבה]]{{הערה|פרשה נ"ג}} כי שרה אמנו הטילה עין הרע בעובריה של [[הגר]] והפילה כמה פעמים עד שבירכה המלאך שתלד את [[ישמעאל]]{{הערה|מובא בבעל הטורים וברש"י שם}}. | ||
לפי [[רבי אליעזר]], החשוב ביותר והדרך הטובה שידבק בה האדם הוא עין טובה, והגרוע ביותר שיתרחק ממנה האדם היא עין הרע{הערה|אבות ב ט}}. | לפי [[רבי אליעזר]], החשוב ביותר והדרך הטובה שידבק בה האדם הוא עין טובה, והגרוע ביותר שיתרחק ממנה האדם היא עין הרע{{הערה|אבות ב ט}}. | ||
לפי עדותו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שהיה בקי בחכמות שונות, תשעים ותשע אחוז מהאנשים שנפטרים, נפטרים מעין הרע. | לפי עדותו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שהיה בקי בחכמות שונות, תשעים ותשע אחוז מהאנשים שנפטרים, נפטרים מעין הרע. | ||
על פי המובא במסכת בבא בתרא{{הערה|ב ב}} אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא מליאה בתבואה, שמא יטיל בה עין הרע. לפי הרמב"ם{הערה|שו"ת פאר הדור סימן קכ"א}} מידת חסידות היא שלא יסתכל אדם בעין הרע על שדה חבירו אבל אין בכח זה להזיק לחבירו. אבל הראב"ד{{הערה|בהלכות שכנים}} חלוק עליו וכן דעת רוב הראשונים{{הערה|1=[ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38240&hilite=6e0bace3-0b7f-489f-938a-60873597d38a&st=%d7%a2%d7%99%d7%9f+%d7%94%d7%a8%d7%a2&pgnum=433]}}. | ==מחלוקת הראשונים== | ||
על פי המובא במסכת בבא בתרא{{הערה|ב ב}} אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא מליאה בתבואה, שמא יטיל בה עין הרע. לפי הרמב"ם{{הערה|שו"ת פאר הדור סימן קכ"א}} מידת חסידות היא שלא יסתכל אדם בעין הרע על שדה חבירו אבל אין בכח זה להזיק לחבירו. אבל הראב"ד{{הערה|בהלכות שכנים}} חלוק עליו וכן דעת רוב הראשונים{{הערה|1=[ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38240&hilite=6e0bace3-0b7f-489f-938a-60873597d38a&st=%d7%a2%d7%99%d7%9f+%d7%94%d7%a8%d7%a2&pgnum=433]}}. | |||
==דברים האסורים משום עין הרע== | ==דברים האסורים משום עין הרע== | ||
*לקורא שני אחים לתורה{{הערה|או"ח סימן קמ"א סעיף ו'}} | *לקורא שני אחים לתורה{{הערה|או"ח סימן קמ"א סעיף ו'}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:46, 22 באוקטובר 2012
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
עין הרע הוא מושג המוזכר פעמים רבות בתלמודים, לפיו כאשר אדם מסתכל על אדם או חפץ בעין רעה, בקנאה ובשנאה, הדבר מזיק לו. היחיד שמחוסן מכך הוא יוסף הצדיק שהוא וזרעו התברכו בברכת "בן פורת עלי עין", שאין עין הרע שולטת בהם[1] כשם שהדבר מזיק למי שמביטים בו בעין הרע, כמו כן הדבר מזיק למטיל העין הרע עצמו ביתר שאת[2].
עין הרע שולט גם בעוברים, ומובא במדרש רבה[3] כי שרה אמנו הטילה עין הרע בעובריה של הגר והפילה כמה פעמים עד שבירכה המלאך שתלד את ישמעאל[4].
לפי רבי אליעזר, החשוב ביותר והדרך הטובה שידבק בה האדם הוא עין טובה, והגרוע ביותר שיתרחק ממנה האדם היא עין הרע[5].
לפי עדותו של שמואל שהיה בקי בחכמות שונות, תשעים ותשע אחוז מהאנשים שנפטרים, נפטרים מעין הרע.
מחלוקת הראשונים[עריכה]
על פי המובא במסכת בבא בתרא[6] אסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא מליאה בתבואה, שמא יטיל בה עין הרע. לפי הרמב"ם[7] מידת חסידות היא שלא יסתכל אדם בעין הרע על שדה חבירו אבל אין בכח זה להזיק לחבירו. אבל הראב"ד[8] חלוק עליו וכן דעת רוב הראשונים[9].