רבנו גרשום מאור הגולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
מ (←תולדותיו: עדכון תבנית לתאריך עברי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה''' ('''רגמ"ה'''), מגדולי [[הראשונים|ראשוני]] אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם [[חרם דרבינו גרשום]]. | '''רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה''' ('''רגמ"ה'''), מגדולי [[הראשונים|ראשוני]] אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם [[חרם דרבינו גרשום]]. | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4760|מספר שנים=80}} | ||
נולד בשנת ד' אלפים תש"ס (960) בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. רבו הוא רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן הידוע בשם רבינו ליאון{{מקור|ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי|כן}}. כמו כן, למד [[רבינו חננאל]]. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" {{מקור|פירוש רש"י למסכת שבת דף פה ע"ב|כן}}, וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" {{מקור|שם מסכת סוכה דף מ ע"ב}}. | נולד בשנת ד' אלפים תש"ס (960) בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. רבו הוא רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן הידוע בשם רבינו ליאון{{מקור|ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי|כן}}. כמו כן, למד [[רבינו חננאל]]. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" {{מקור|פירוש רש"י למסכת שבת דף פה ע"ב|כן}}, וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" {{מקור|שם מסכת סוכה דף מ ע"ב}}. | ||
בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות ומ[[מסעי הצלב]], ששיאן היה ב[[פרעות תתנ"ו]] לאחר פטירתו. | בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות ומ[[מסעי הצלב]], ששיאן היה ב[[פרעות תתנ"ו]] לאחר פטירתו. | ||
אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" {{מקור|בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב|כן}}. והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" {{מקור|שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל|כן}}. | אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" {{מקור|בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב|כן}}. והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" {{מקור|שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל|כן}}. | ||
== תורתו == | == תורתו == | ||
מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. | מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. | ||
גרסה מ־09:51, 28 באוקטובר 2012
|
|
רבינו גרשום בן יהודה מאור הגולה (רגמ"ה), מגדולי ראשוני אשכנז. נודע בעיקר בזכות התקנות שתקין שנודעו בשם חרם דרבינו גרשום.
תולדותיו
| תקופת חייו של רבנו גרשום מאור הגולה על ציר הזמן |
|---|
 |
נולד בשנת ד' אלפים תש"ס (960) בצרפת (אז, באימפריה הרומית) והתגורר בעיר מיינץ. רבו הוא רבי יהודה בן רבי מאיר הכהן הידוע בשם רבינו ליאון(ראב"ן בבא מציעא ד"ה תנן מי). כמו כן, למד רבינו חננאל. רש"י מזכירו בפירושיו מספר פעמים, לדוגמא: "ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה וכו'" (פירוש רש"י למסכת שבת דף פה ע"ב), וכן: "ומצאתי גירסא זו בספר כתב ידו של רבינו גרשום בן יהודה מנוחת כבוד" שם מסכת סוכה דף מ ע"ב. בתקופתו, יהודי אשכנז וצרפת סבלו מפרעות וממסעי הצלב, ששיאן היה בפרעות תתנ"ו לאחר פטירתו.
אחיו היה רבינו מכיר. רש"י כתב - "ובפירושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי וכו'" (בראשית מג, א, וכן בחולין דף נ ע"ב). והראב"ן כתב - "ובדקתי בפירושו של רבי מכיר אחיו של רבינו גרשום מאור עיני הגולה ומצאתי בדבריו מפרש כן וכו'" (שו"ת הראב"ן (בסוף הספר) ד"ה והא דסנדל).
תורתו
מקובל לראות ברגמ"ה את מקים המרכז התורני האשכנזי, לאחר ירידת המרכז בבבל וסוף תקופת הגאונים. הוא כתב תשובות רבות, אשר מהם נשארו בידינו כ-120 תשובות. חיבר פירוש על הש"ס אשר נשארו ממנו פירוש על מסכתות אחדות.
תלמידיו
רבינו יעקב בן יקר, רבו של רש"י.
תקנות וחרמים
חיבר תקנות וחרמים שנודעו בכינוי חרם דרבינו גרשום, מהם - שלא לישא שתי נשים; שלא לגרש אשה בעל כרחה; שלא לקרוא במכתבי הזולת בלי רשות ועוד.