רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים''' היה האדמו"ר מסיגט, בעל "קדושת יום טוב". נולד בו' ב[[...) |
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי) |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ר' חנניה יום טוב ליפא היה קנאי קיצוני, והתנגד לתנועות חדשות שקמו בימיו, ובייחוד ידועה התנגדותו החריפה והתקיפה ביותר ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], בה דבקים ממשיכיו עד היום. | ר' חנניה יום טוב ליפא היה קנאי קיצוני, והתנגד לתנועות חדשות שקמו בימיו, ובייחוד ידועה התנגדותו החריפה והתקיפה ביותר ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], בה דבקים ממשיכיו עד היום. | ||
נפטר בסיגט בכ"ט ב[[שבט]] תרס"ד. שני בניו המשיכו אותו באדמו"רות: [[רבי חיים צבי טייטלבוים]] כיהן כאדמו"ר | נפטר בסיגט בכ"ט ב[[שבט]] תרס"ד. שני בניו המשיכו אותו באדמו"רות: [[רבי חיים צבי טייטלבוים]] כיהן כאדמו"ר מסיגט, ו[[רבי יואל טייטלבוים]] ייסד את [[חסידות סאטמר]] | ||
בין תלמידיו נמנה [[רבי אליעזר פיש]]- האדמו"ר מביקסאד. | |||
דברי תורת נקבצו לספרים "'''קדושת יום טוב'''" על התורה והמועדים. | דברי תורת נקבצו לספרים "'''קדושת יום טוב'''" על התורה והמועדים. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5696|מספר שנים=68}} | ||
{{מיון רגיל:טייטלבוים חנניה יום טוב ליפא}} | {{מיון רגיל:טייטלבוים חנניה יום טוב ליפא}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי בית סיגט]] | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:50, 28 באוקטובר 2012
|
|
רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים היה האדמו"ר מסיגט, בעל "קדושת יום טוב".
נולד בו' בסיוון תקצ"ו בסטראפקוב לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, בעל ייטב לב". למד מפי רבי חיים מצאנז. נשא את בתו של רבי מנשה הורוויץ מרופשיץ, אולם לא נולדו לו ממנה ילדים והוא רצה לגרשה. אשתו סרבה, והוא נשא בהיתר מאה רבנים את בת דודו, רבי יואל אשכנזי מזלוטשוב. בשנת תרכ"ד התקבל לרב בטעטש. בשנת תרמ"ג החל למלא את מקום אביו כרב ואדמו"ר בסיגט. בזמנו, גדלה חסידות סיגט, ומספר החסידים הגיע לכמה אלפים. בזמנו, חזרה המחלוקת הקשה בין חסידות סיגט לחסידות ויז'ניץ,שפרצה כתוצאה ממינוי שוחט ע"י האדמו"ר מויז'ניץ ללא ידיעת הרבי מסיגט. כתוצאה ממחלוקת זו, פרשו חסידי ויז'ניץ מהקהילה, וייסדו קהילה נפרדת בשם "קהילת הספרדים". מחלוקת זו הונצחה בספרים "מלחמת מצווה" (המנציח את הצד של סיגט) ו"אוהב משפט" (המנציח את הצד של ויז'ניץ).
ר' חנניה יום טוב ליפא היה קנאי קיצוני, והתנגד לתנועות חדשות שקמו בימיו, ובייחוד ידועה התנגדותו החריפה והתקיפה ביותר לתנועה הציונית, בה דבקים ממשיכיו עד היום.
נפטר בסיגט בכ"ט בשבט תרס"ד. שני בניו המשיכו אותו באדמו"רות: רבי חיים צבי טייטלבוים כיהן כאדמו"ר מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים ייסד את חסידות סאטמר
בין תלמידיו נמנה רבי אליעזר פיש- האדמו"ר מביקסאד.
דברי תורת נקבצו לספרים "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים.
| תקופת חייו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים על ציר הזמן |
|---|
 |