מוקצה מחמת חסרון כיס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
דבר שאדם מקפיד עליו שלא יפגם או יפסד ולכן אינו משתמש בו אלא למטרתו המיועדת לו ולא למטרה אחרת, כגון: סכין של מילה, סכין של שחיטה, מצלמה, סחורה העומדת למכירה, ניירות ערך. | דבר שאדם מקפיד עליו שלא יפגם או יפסד ולכן אינו משתמש בו אלא למטרתו המיועדת לו ולא למטרה אחרת, כגון: סכין של מילה, סכין של שחיטה, מצלמה, סחורה העומדת למכירה, ניירות ערך<ref> נחלקו הפוסקים בדין "מוקצה מחמת חסרון כיס", האם הוא דווקא בדבר שעומד לשימוש אסור בשבת והבעלים מקפידים שלא להשתמש בו לשימוש אחר, כגון: מצלמה, מכונת כתיבה, כינור וכדומה, או אף בדבר שעומד לשימוש מותר בשבת ובעליו מקפידים לבל ישתמשו בו לשימוש אחר. דעת הגר"ז, תו"ש, תור"ש, תהל"ד (סימן ש"ח סק"ב), שדווקא "כלי שמלאכתו לאיסור" ומקפידים עליו נחשב "מוקצה מחמת חסרון כיס", וכן דעת החזון איש. ואילו בספר ראש יוסף (שבת מו) הוכיח מתוספות שאף ב"כלי שמלאכתו להיתר" שייך מוקצה מחמת חסרון כיס.</ref>."מוקצה מחמת חסרון כיס" - אסור לטלטלו בשבת בין "לצורך גופו" ובין "לצורך מקומו", וכל שכן שאסור לטלטלו "מחמה לצל" או לטלטלו שלא לצורך. | ||
==מקור== | |||
בגמרא (שבת) נאמר כי בימי נחמיה בן חכליה גזרו על כל הכלים שיהיו אסורים בטלטול, ולאחר זמן התירו, וחזרו והתירו וחזרו והתירו, עד שאמרו כל הכלים מותרים חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה". | |||
אביי מביא דוגמאות נוספות למוקצה מחמת חסרון כיס: חרבא דאושכפי (סכין הרצענים), סכינא דאשכבתא (רש"י: סכין של קצבים, תוס': סכין שחיטה). ברא"ש מנה גם סכין של מילה, סכין של ספרים וסכין שהסופרים מתקנים בו את הקולמוסים. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:56, 31 באוקטובר 2012
|
|
דבר שאדם מקפיד עליו שלא יפגם או יפסד ולכן אינו משתמש בו אלא למטרתו המיועדת לו ולא למטרה אחרת, כגון: סכין של מילה, סכין של שחיטה, מצלמה, סחורה העומדת למכירה, ניירות ערך[1]."מוקצה מחמת חסרון כיס" - אסור לטלטלו בשבת בין "לצורך גופו" ובין "לצורך מקומו", וכל שכן שאסור לטלטלו "מחמה לצל" או לטלטלו שלא לצורך.
מקור[עריכה]
בגמרא (שבת) נאמר כי בימי נחמיה בן חכליה גזרו על כל הכלים שיהיו אסורים בטלטול, ולאחר זמן התירו, וחזרו והתירו וחזרו והתירו, עד שאמרו כל הכלים מותרים חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה". אביי מביא דוגמאות נוספות למוקצה מחמת חסרון כיס: חרבא דאושכפי (סכין הרצענים), סכינא דאשכבתא (רש"י: סכין של קצבים, תוס': סכין שחיטה). ברא"ש מנה גם סכין של מילה, סכין של ספרים וסכין שהסופרים מתקנים בו את הקולמוסים.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נחלקו הפוסקים בדין "מוקצה מחמת חסרון כיס", האם הוא דווקא בדבר שעומד לשימוש אסור בשבת והבעלים מקפידים שלא להשתמש בו לשימוש אחר, כגון: מצלמה, מכונת כתיבה, כינור וכדומה, או אף בדבר שעומד לשימוש מותר בשבת ובעליו מקפידים לבל ישתמשו בו לשימוש אחר. דעת הגר"ז, תו"ש, תור"ש, תהל"ד (סימן ש"ח סק"ב), שדווקא "כלי שמלאכתו לאיסור" ומקפידים עליו נחשב "מוקצה מחמת חסרון כיס", וכן דעת החזון איש. ואילו בספר ראש יוסף (שבת מו) הוכיח מתוספות שאף ב"כלי שמלאכתו להיתר" שייך מוקצה מחמת חסרון כיס.