מוקצה מחמת איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
למשל: מגש שהיו עליו נרות דולקים בכניסת השבת, וכבר כבו הנרות, כיון שבכניסת השבת אסור היה להשתמש במגש {{ | למשל: מגש שהיו עליו נרות דולקים בכניסת השבת, וכבר כבו הנרות, כיון שבכניסת השבת אסור היה להשתמש במגש{{הערה|כיון שהיה "[[בסיס לדבר האסור]]".}} הרי הוא מוקצה לכל השבת, אף לאחר שכבו הנרות. וזה נקרא: "[[מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא]]". | ||
מוקצה מחמת איסור הוא חפץ שאי אפשר להשתמש בו בשבת, שכן השימוש בו גורם בהכרח לעשיית מעשה אסור. כך, לדוגמא, שמן שבנר הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי. גם סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו. | מוקצה מחמת איסור הוא חפץ שאי אפשר להשתמש בו בשבת, שכן השימוש בו גורם בהכרח לעשיית מעשה אסור. כך, לדוגמא, שמן שבנר הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי. גם סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
גרסה מ־22:13, 2 בדצמבר 2012
|
|
דבר שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת, הרי הוא מוקצה במשך כל השבת, גם אם סרה הסיבה שמחמתה אסור היה להשתמש בו בכניסת השבת.
למשל: מגש שהיו עליו נרות דולקים בכניסת השבת, וכבר כבו הנרות, כיון שבכניסת השבת אסור היה להשתמש במגש[1] הרי הוא מוקצה לכל השבת, אף לאחר שכבו הנרות. וזה נקרא: "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא".
מוקצה מחמת איסור הוא חפץ שאי אפשר להשתמש בו בשבת, שכן השימוש בו גורם בהכרח לעשיית מעשה אסור. כך, לדוגמא, שמן שבנר הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אי אפשר להשתמש בו מבלי לעבור על איסור כיבוי. גם סמרטוט רצפה רטוב מאוד הוא מוקצה מחמת איסור, שכן אחיזה בו גורמת בהכרח לסחיטתו.
הערות שוליים
- ↑ כיון שהיה "בסיס לדבר האסור".