חומרא העלולה לגרום תקלה לציבור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(החמרה כשהחומרה עלולה לגרום תקלה לציבור.)
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
לעיתים יכול להיות מצב שבו חומרה שאדם מחמיר על עצמו,גורמת להכשיל את הרבים.
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חוסר במקורות, בפירוט מצבים שונים ושיטות שונות; הסתמכות על מקור אחד בלבד}}
דוגמא: דין שמובא בתשב"ץ לגבי סוגיה שבה תלמיד חכם הרוצה להחמיר ולא לסמוך על תקנת העירוב, התשב"ץ אומר שראוי שיעשה עירוב כדי לא להכשיל את כלל הציבור. והוא בעצמו יכול לא לסמוןך על העירוב.
'''מצב שבו חומרה שאדם [[חומרא|מחמיר]] על עצמו, גורמת להכשיל את הרבים. במצב כזה עדיף שלא להחמיר.'''
"שאלמלא גרסת הגרסא דרך הת"ח הוא לתקן.
ומי שליבו נוקפו בזה הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו וזכות גדולה היא למתקן".
הרב יעקב אריאל, מסיק מכאן שבדברים הקשורים בכלל הציבור אין לנהוג חומרות, שאי ציות להן יכול לגרום לציבור לעבור על איסור.


== פירוט ==


כתב ב[[תשב"ץ]] {{מקור|שו"ת:תשב"ץ ב לז$ח"ב סי' לז|כן}} שאין ל[[תלמיד חכם]]{{הערה|כנראה הכוונה שאף תלמיד חכם הרוצה להחמיר ולא לסמוך על העירוב, מכל מקום מצוה עליו לתקן את העירוב, כדי להציל את הרבים מלחטוא.}} חשש [[עבירה]] בעשיית [[שיתופי מבואות|תיקוני מבואות]], והזריז בזה הרי הוא משובח, ומי שלבו נוקפו בזה - הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו! וזכות גדולה היא לתקן [- שיתופי מבואות]... משום שנכשלים בדבר רבים ובאים לטלטל בלא עירוב. וכן נפסק להלכה{{הערה|וראה שו"ת [[מנחת יצחק]] {{מקור|שו"ת:מנחת יצחק א נט$ח"א סוף סי' נט|כן}} ו{{מקור|דף על הדף עירובין סח א$דף על הדף (עירובין סח.)}}.}} שמצוה לחזר אחר [[עירובי חצרות]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח שסו, יג|כן}} ו[[שיתופי מבואות]] {{מקור|שולחן ערוך או"ח שצה$שולחן ערוך או"ח סי' שצה|כן}}.


לקריאה נוספת: הרב יעקב אריאל. כיצד מהדרין
הרב יעקב אריאל{{דרוש מקור}}, מסיק מכאן שבדברים הקשורים בכלל הציבור אין לנהוג חומרות, שאי-ציות להן יכול לגרום לציבור לעבור על איסור{{דרושה הבהרה}}.
 
== ראו גם ==
 
* [[חומרא דאתי לידי קולא]]
* [[חומרא בדבר שנהגו בו היתר]]
 
== לקריאה נוספת ==
 
* [[הרב יעקב אריאל]], '''[http://www.tik-tak.co.il/WEB/newspaper/katava6.asp?codeClient=1555&CodeSubWeb=0&id=25754&Modul=24 כיצד מהדרין?]''', מתוך שו"ת '''באהלה של תורה''' {{מקור|חלק ה סימן ה|כן}} וקובץ '''אמונת עיתך''' גיליון 83 (אלול תשס"ט-תשרי תש"ע) עמ' 74-88
 
[[קטגוריה: מבט אל המציאות]]
[[קטגוריה: כללי מצוות]]
[[קטגוריה: איסור והיתר]]

גרסה אחרונה מ־05:09, 2 בינואר 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מצב שבו חומרה שאדם מחמיר על עצמו, גורמת להכשיל את הרבים. במצב כזה עדיף שלא להחמיר.

פירוט[עריכה]

כתב בתשב"ץ (ח"ב סי' לז) שאין לתלמיד חכם[1] חשש עבירה בעשיית תיקוני מבואות, והזריז בזה הרי הוא משובח, ומי שלבו נוקפו בזה - הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו! וזכות גדולה היא לתקן [- שיתופי מבואות]... משום שנכשלים בדבר רבים ובאים לטלטל בלא עירוב. וכן נפסק להלכה‏[2] שמצוה לחזר אחר עירובי חצרות (שולחן ערוך או"ח שסו, יג) ושיתופי מבואות (שולחן ערוך או"ח סי' שצה).

הרב יעקב אריאל(דרוש מקור), מסיק מכאן שבדברים הקשורים בכלל הציבור אין לנהוג חומרות, שאי-ציות להן יכול לגרום לציבור לעבור על איסור[דרושה הבהרה].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  1. כנראה הכוונה שאף תלמיד חכם הרוצה להחמיר ולא לסמוך על העירוב, מכל מקום מצוה עליו לתקן את העירוב, כדי להציל את הרבים מלחטוא.
  2. וראה שו"ת מנחת יצחק (ח"א סוף סי' נט) ודף על הדף (עירובין סח.).