הרב יחיאל פישל אייזנבאך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בירושלים בשנת תרפ"ה לר' יוסף אייזנבך, [[סופר סת"ם]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'שומרי החומות', ולאחר מכן היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[ישיבת בית אברהם]] של [[חסידות סלונים]], אצל [[רבי שלום נח ברזובסקי]] (בעל "נתיבות שלום"). בתקופה זו למד בחברותא עם [[רבי מרדכי חיים סלונים]] את כל ספר [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. בהיותו בן 18 נשא את בתו של [[רבי ישעיהו אשר זעליג מרגליות]], מקובל קנאי מתלמידי [[רבי שאול דוויק הכהן]]. בהמלצת סבו רבי משה אייזנבך, אף הוא מקובל מתלמידי [[רבי שאול דוויק הכהן]], החל ללמוד קבלה, כאשר סבו היה רבו המובהק. כאברך, למד גם ב[[ישיבת פרשבורג]] בירושלים אצל [[הרב עקיבא סופר]] (בעל 'דעת ספר') וב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]] אצל [[הרב משה לייב שפירא]]. הוא עסק בכתיבת סת"ם על מנת לא להתפרנס מלימוד התורה. | נולד בירושלים בשנת תרפ"ה לר' יוסף אייזנבך, [[סופר סת"ם]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'שומרי החומות', ולאחר מכן היה מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[ישיבת בית אברהם]] של [[חסידות סלונים]], אצל [[רבי שלום נח ברזובסקי]] (בעל "נתיבות שלום"). בתקופה זו למד בחברותא עם [[רבי מרדכי חיים סלונים]] את כל ספר [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. בהיותו בן 18 נשא את בתו של [[רבי ישעיהו אשר זעליג מרגליות]], מקובל קנאי מתלמידי [[רבי שאול דוויק הכהן]]. בהמלצת סבו רבי משה אייזנבך, אף הוא מקובל מתלמידי [[רבי שאול דוויק הכהן]], החל ללמוד קבלה, כאשר סבו היה רבו המובהק. כאברך, למד גם ב[[ישיבת פרשבורג]] בירושלים אצל [[הרב עקיבא סופר]] (בעל 'דעת ספר') וב[[ישיבת תורת אמת]] של [[חסידות חב"ד]] אצל [[הרב משה לייב שפירא]]. הוא עסק בכתיבת סת"ם על מנת לא להתפרנס מלימוד התורה. | ||
בשנת תשל"ג פנה אליו ר' רפאל דוד אויערבאך, בנו של [[ | בשנת תשל"ג פנה אליו ר' רפאל דוד אויערבאך, בנו של [[הרב חיים יהודה לייב אויערבאך]], מייסד וראש ישיבת המקובלים שער השמים, ובקשו לעמוד בראשות הישיבה שהקים אביו שנקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני סכנת סגירה. בתחילה היסס לקבל את התפיקד, אולם לאחר שפנה אליו בן נוסף של ר' חיים יהודה לייב, [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]] והפציר בו, נאות לקבל עליו את המינוי. שיעוריו נמשכו לעיתים שעות, ומשכו אליהם תלמידי חכמים ומקובלים רבים. נהג להתפלל על פי כוונות [[רבי שלום שרעבי|הרש"ש]]. | ||
בשנת תשס"ו חלה במחלה קשה, ממנה סבל במשך שנתיים, ונפטר בד' ב[[אלול]] תשס"ח. נקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לחותנו. | בשנת תשס"ו חלה במחלה קשה, ממנה סבל במשך שנתיים, ונפטר בד' ב[[אלול]] תשס"ח. נקבר ב[[הר הזיתים]], סמוך לחותנו. | ||
בין תלמידיו: [[הרב דניאל פריש]] (מחבר " | בין תלמידיו: [[הרב דניאל פריש]] (מחבר פירוש "מתוק מדבש" על [[ספר הזוהר]]), [[הרב יעקב משה הלל]] (ראש [[ישיבת המקובלים אהבת שלום]]), הרב גמליאל הכהן רבינוביץ' ועוד. | ||
{{מיון רגיל:אייזנבאך יחיאל פישל}} | {{מיון רגיל:אייזנבאך יחיאל פישל}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:40, 16 במרץ 2013
|
|
הרב יחיאל פישל אייזנבאך היה מקובל בירושלים, שימש כראש ישיבת המקובלים שער השמים.
נולד בירושלים בשנת תרפ"ה לר' יוסף אייזנבך, סופר סת"ם. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'שומרי החומות', ולאחר מכן היה מהקבוצה הראשונה שלמדה בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים, אצל רבי שלום נח ברזובסקי (בעל "נתיבות שלום"). בתקופה זו למד בחברותא עם רבי מרדכי חיים סלונים את כל ספר משנה תורה לרמב"ם. בהיותו בן 18 נשא את בתו של רבי ישעיהו אשר זעליג מרגליות, מקובל קנאי מתלמידי רבי שאול דוויק הכהן. בהמלצת סבו רבי משה אייזנבך, אף הוא מקובל מתלמידי רבי שאול דוויק הכהן, החל ללמוד קבלה, כאשר סבו היה רבו המובהק. כאברך, למד גם בישיבת פרשבורג בירושלים אצל הרב עקיבא סופר (בעל 'דעת ספר') ובישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד אצל הרב משה לייב שפירא. הוא עסק בכתיבת סת"ם על מנת לא להתפרנס מלימוד התורה.
בשנת תשל"ג פנה אליו ר' רפאל דוד אויערבאך, בנו של הרב חיים יהודה לייב אויערבאך, מייסד וראש ישיבת המקובלים שער השמים, ובקשו לעמוד בראשות הישיבה שהקים אביו שנקלעה לקשיים כלכליים ועמדה בפני סכנת סגירה. בתחילה היסס לקבל את התפיקד, אולם לאחר שפנה אליו בן נוסף של ר' חיים יהודה לייב, הרב שלמה זלמן אויערבאך והפציר בו, נאות לקבל עליו את המינוי. שיעוריו נמשכו לעיתים שעות, ומשכו אליהם תלמידי חכמים ומקובלים רבים. נהג להתפלל על פי כוונות הרש"ש.
בשנת תשס"ו חלה במחלה קשה, ממנה סבל במשך שנתיים, ונפטר בד' באלול תשס"ח. נקבר בהר הזיתים, סמוך לחותנו.
בין תלמידיו: הרב דניאל פריש (מחבר פירוש "מתוק מדבש" על ספר הזוהר), הרב יעקב משה הלל (ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום), הרב גמליאל הכהן רבינוביץ' ועוד.