רבי משה מרגלית: הבדלים בין גרסאות בדף
(סידור תבנית:בעבודה שהניח ר' אריאל ביגל נ"י) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה ב"ר שמעון מרגלית''' בעל פירוש '''פני משה''' על [[התלמוד הירושלמי]]. | '''רבי משה ב"ר שמעון מרגלית''' בעל פירוש '''פני משה''' על [[התלמוד הירושלמי]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בקיידן | נולד בקיידן שבליטא בסביבות שנת תע"ד. שימש ב[[רב]]נות בכמה קהילות בזאמוט. יש אומרים כי [[הגר"א]] בצעירותו למד אצל ר' משה, ולכן ר' משה היה היחיד שהגר"א החשיב כרבו, ויש מפקפקים בקביעה זו<ref>ד"ר מ. מרגליות ב"אנציקלופדיה לחכמי ישראל" בערכו כותב, כי עצם העובדה שהגר"א בשום מקום לא מציין את שמו או שם ספרו של ר' משה, אפילו כאשר מסכים עמו, מעידה על כך שלא למד אצלו מעולם.</ref>. | ||
הוא השתוקק לעלות ל[[ארץ ישראל]], והתפלל שיזכה להלשים ספרו על מנת שיוכל לעשות כך<ref>ראה בהקדמת פירושו ל[[סדר נזיקין]]</ref>. אולם, במהלך מסעו לגיוס כספים להדפסת ספרו, נפטר בברודי בי"ב ב[[טבת]] תקמ"א. | |||
==ספרו== | |||
פירושו על הירושלמי "פני משה" נחשב לאחד משני הפירושים החשובים ביותר על הירושלמי, ונדפס בכל המהדורות על הדף, לצד פירוש [[קרבן העדה]]. הספר מבוסס על בקיאותו העצומה של המחבר בשני התלמודים, משניות, ברייתות ומדרשים, ועל חריפותו וכושר האבחנה הדקה שלו. הוא השתמש בכתבי יד עתיקים, והוא מעיד כי מצא כת"י עתיק של ה[[תוספתא] בן יותר מאלף שנה. הוא גם השתם בחכמות חול שנצרכו לצורך כתיבת פירושו, ושמו מופיע ברשימת מחלקת הבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט דאדור. הוא מעיד: "הפירושעל ש"ס הזה שפירשתי הוא חארי החקירה והעיון והשקידה והיגיעה כי רבה, בערב היא באה ובבוקר היא שבה, לחקור ולעיין ולחפש בכל חדרי הש"ס הזה ובכל התוספתא ובכל חדרי הש"ס הבבלי עם שיטות הגאונים ז"ל ופירושיהן כפי אשר השיגה ידי וכחי...". | |||
פירושו מחולק לשני חלקים: "פני משה"- פירוש על הדף המפרש את פשט הירושלמי (בדומה לפירוש [[רש"י]] על הבבלי), ו"מראה הפנים"- הרחבות ועיונים, כעין [[תוספות]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{צר זמן לרבנים|התחלה=5474|מספר שנים=66}} | |||
{{מיון רגיל:מרגלית משה}} | {{מיון רגיל:מרגלית משה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי]] | ||
גרסה מ־10:15, 28 במרץ 2013
|
|
רבי משה ב"ר שמעון מרגלית בעל פירוש פני משה על התלמוד הירושלמי.
תולדות חייו
נולד בקיידן שבליטא בסביבות שנת תע"ד. שימש ברבנות בכמה קהילות בזאמוט. יש אומרים כי הגר"א בצעירותו למד אצל ר' משה, ולכן ר' משה היה היחיד שהגר"א החשיב כרבו, ויש מפקפקים בקביעה זו[1].
הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, והתפלל שיזכה להלשים ספרו על מנת שיוכל לעשות כך[2]. אולם, במהלך מסעו לגיוס כספים להדפסת ספרו, נפטר בברודי בי"ב בטבת תקמ"א.
ספרו
פירושו על הירושלמי "פני משה" נחשב לאחד משני הפירושים החשובים ביותר על הירושלמי, ונדפס בכל המהדורות על הדף, לצד פירוש קרבן העדה. הספר מבוסס על בקיאותו העצומה של המחבר בשני התלמודים, משניות, ברייתות ומדרשים, ועל חריפותו וכושר האבחנה הדקה שלו. הוא השתמש בכתבי יד עתיקים, והוא מעיד כי מצא כת"י עתיק של ה[[תוספתא] בן יותר מאלף שנה. הוא גם השתם בחכמות חול שנצרכו לצורך כתיבת פירושו, ושמו מופיע ברשימת מחלקת הבוטניקה של אוניברסיטת פרנקפורט דאדור. הוא מעיד: "הפירושעל ש"ס הזה שפירשתי הוא חארי החקירה והעיון והשקידה והיגיעה כי רבה, בערב היא באה ובבוקר היא שבה, לחקור ולעיין ולחפש בכל חדרי הש"ס הזה ובכל התוספתא ובכל חדרי הש"ס הבבלי עם שיטות הגאונים ז"ל ופירושיהן כפי אשר השיגה ידי וכחי...".
פירושו מחולק לשני חלקים: "פני משה"- פירוש על הדף המפרש את פשט הירושלמי (בדומה לפירוש רש"י על הבבלי), ו"מראה הפנים"- הרחבות ועיונים, כעין תוספות.
הערות שוליים
- ↑ ד"ר מ. מרגליות ב"אנציקלופדיה לחכמי ישראל" בערכו כותב, כי עצם העובדה שהגר"א בשום מקום לא מציין את שמו או שם ספרו של ר' משה, אפילו כאשר מסכים עמו, מעידה על כך שלא למד אצלו מעולם.
- ↑ ראה בהקדמת פירושו לסדר נזיקין