גזירה לגזירה לא גזרינן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עיקרון זה נלמד מן הכתוב בתורה {{מקור|ויקרא יח, ל|כן}}: "ושמרתם את משמרתי", ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי" - כלומר: עשו גזירה לתורתי - "ולא משמרת למשמרת", - כלומר: ולא גזירה לגזירה. ויש שכתבו שהטעם בזה הוא, שכן אם היו גוזרים גזירה לגזירה, היו נאסרים מעט מעט כל הדברים שבעולם. | עיקרון זה נלמד מן הכתוב בתורה {{מקור|ויקרא יח, ל|כן}}: "ושמרתם את משמרתי", ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי" - כלומר: עשו גזירה לתורתי - "ולא משמרת למשמרת", - כלומר: ולא גזירה לגזירה. ויש שכתבו שהטעם בזה הוא, שכן אם היו גוזרים גזירה לגזירה, היו נאסרים מעט מעט כל הדברים שבעולם. | ||
==ראה גם== | |||
*[[אי לא הא לא קיימא הא]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | |||
גרסה מ־15:13, 9 באפריל 2013
|
|
אין חכמים גוזרים גזירה שמטרתה להרחיק את האדם ולגדור בעדו מלעבור על גזירת חכמים אחרת.
עיקרון שהנחה את חז"ל בגזירת גזירות היה, שאין גוזרים גזירה, שמטרתה רק להיות סייג וגדר כדי שלא יעברו על גזירה אחרת שאף היא אינה אלא סייג וגדר לדיני התורה "היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה", כלומר: האיסור עצמו אינו אלא סייג, האם נעשה סייג לסייג?
עיקרון זה נלמד מן הכתוב בתורה (ויקרא יח, ל): "ושמרתם את משמרתי", ודרשו: "עשו משמרת למשמרתי" - כלומר: עשו גזירה לתורתי - "ולא משמרת למשמרת", - כלומר: ולא גזירה לגזירה. ויש שכתבו שהטעם בזה הוא, שכן אם היו גוזרים גזירה לגזירה, היו נאסרים מעט מעט כל הדברים שבעולם.