עיתון: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''עיתון''' הוא מקבץ דפים מחוברים ביניהם היוצאים אחד לתקופה (יום/שבוע/חודש) וכוללי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עיתון''' הוא מקבץ דפים מחוברים ביניהם היוצאים אחד לתקופה (יום/שבוע/חודש) וכוללים בתוכם דברי חדשות ומאמרים למיניהם. | '''עיתון''' הוא מקבץ דפים מחוברים ביניהם היוצאים אחד לתקופה (יום/שבוע/חודש) וכוללים בתוכם דברי חדשות ומאמרים למיניהם. | ||
== | ==מטרות העיתון== | ||
ידיעת המתרחש, לעיתים יש נפקא מינה למצב חייו של האדם (כמו לדוגמא המשקיע בעסק מסויים ובעיתון יש דיווחים על אותו עסק) לעיתים יש מצב של סגירת שערי מדינה מסויימת אליה רוצה האדם להגיע וצריך להתעדכן כדי להערך בהתאם וכן על זה הדרך. מטרת ידיעת המתרחש רלוונטית לשאלות הלכתיות כדוגמת: ביטול תורה, קריאת העיתון בשבת וכו'. יש הנהנים מקריאת סיפורים והעיתון יכול לשמש להם תענוג. | |||
==בעיות כלליות בעיתון== | ==בעיות כלליות בעיתון== | ||
החפץ חיים מסכם את הבעיות העיקריות בקריאת עיתונים <ref>זכור למרים פרק כג</ref>: "קריאת עיתונים שנתרבו מאד בזמננו ורבו כיום מאד הקוראים אותם. והנה איך לא יבלה האדם הקוראים על כל פנים שעה אחת ביום על קריאתם ולפעמים כיון שהוא נודע לכל כי הוא קורא ויודע חדשות העולם נמצאים כמה אנשים ששואלים אותו מהנשמע והוא מתחיל לספר להם מכל דבר ודבר בפרוטרוט ובין כך וכך הוא מבטל עוד כמה זמן על זה, וישנם עוד הרבה אנשים שלא די להם בקריאת עיתון אחד אלא קוראים שלשה או ארבעה עיתונים מכל מין ומין ומבלים על זה כמה שעות ביום והנה במשך שנה שלמה יצטרפו כל השעות הללו ויעלו להרבה מאות שעות שעברו עליו בהבל וריק ללא תועלת לא לגוף ואין צריך לומר לנשמה וכל זה הוא רק אודות הביטול תורה בעצמו המגיע מקריאת העיתונים והנה מצוי הרבה פעמים שנמצאים בהם דברי ליצנות ולשון הרע זה על זה ורכילות ומחלוקת אלו עם אלו ולולא נמצאו קוראים ומקבלים לזה כי אזי לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל שכולם יהיו נתפסים על זה לדין בבואם ליתן דין וחשבון לפני כסא הכבוד". | החפץ חיים מסכם את הבעיות העיקריות בקריאת עיתונים <ref>זכור למרים פרק כג</ref>: "קריאת עיתונים שנתרבו מאד בזמננו ורבו כיום מאד הקוראים אותם. והנה איך לא יבלה האדם הקוראים על כל פנים שעה אחת ביום על קריאתם ולפעמים כיון שהוא נודע לכל כי הוא קורא ויודע חדשות העולם נמצאים כמה אנשים ששואלים אותו מהנשמע והוא מתחיל לספר להם מכל דבר ודבר בפרוטרוט ובין כך וכך הוא מבטל עוד כמה זמן על זה, וישנם עוד הרבה אנשים שלא די להם בקריאת עיתון אחד אלא קוראים שלשה או ארבעה עיתונים מכל מין ומין ומבלים על זה כמה שעות ביום והנה במשך שנה שלמה יצטרפו כל השעות הללו ויעלו להרבה מאות שעות שעברו עליו בהבל וריק ללא תועלת לא לגוף ואין צריך לומר לנשמה וכל זה הוא רק אודות הביטול תורה בעצמו המגיע מקריאת העיתונים והנה מצוי הרבה פעמים שנמצאים בהם דברי ליצנות ולשון הרע זה על זה ורכילות ומחלוקת אלו עם אלו ולולא נמצאו קוראים ומקבלים לזה כי אזי לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל שכולם יהיו נתפסים על זה לדין בבואם ליתן דין וחשבון לפני כסא הכבוד". | ||
לסיכומו של דבר החפץ חיים מונה מספר בעיות | לסיכומו של דבר החפץ חיים מונה מספר בעיות: | ||
#בזבוז זמן ללא תועלת, בעקבות ידיעתיו של האדם בדברים המתחדשים בעולם הוא הופך למקור מידע עבור אנשים אחרים מי שמגדיל את בזבוז הזמן מעבר לזמן קריאת העיתון בפועל. | |||
#ביטול תורה | |||
#ליצנות | |||
#לשון הרע ורכילות | |||
#מחלוקת | |||
#עצם הקריאה מזינה את המערכת, כלומר, אחרי כל הבעיות שמנה לפני כן אם לא שהיו קוראים את העיתון הוא לא היה ממשיך ובעצם קריאת העיתון האדם מחזק ידי עוברי עבירה. | |||
הפתרון המוצע לבעיות אותם מציג החפץ חיים באה בדמות עיתונים מבוקרים ומפוקחים, אם כל זאת לא ימלט האדם מביטול הזמן על דברים של מה בכך ופשיטא שלכך אין פתרון אלא להתרחק מעיתונות למי שלא זקוק להם. העיתונים המפוקחים באים גם "כנגד המשחיתים" היינו כיון שאנשים התרגלו לקריאת עיתונים לא כשרים (המלאים פריצות רכילות וכו') יש להציג בפניהם אפשרות אחרת כשרה. | |||
==הדפסת עיתון בחול המועד== | |||
בילקוט יוסף <ref>ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך או"ח סי' תקלז</ref> מתיר להדפיס עיתונים בחול המועד משום דבר האבד | |||
==קריאת עיתון בשבת== | ==קריאת עיתון בשבת== | ||
בשבת יש בעיה בקריאת עיתון משום קריאה בשטרי הדיוטות (פרסומות וכו') בעיות הנובעות מ"מצוא חפצך ודבר דבר" <ref>שבת קיג ושו"ע או"ח סי' שו-שז</ref> ופשיטא שעיתון שאינו מפוקח ויש בו רכילות וכו' אסור בקריאה בחול <ref>כדברי החפץ חיים לעיל בזכור למרים פרק כג</ref> ובשבת אסור משום מוקצה <ref>ילקוט יוסף הלכות שבת סי' שח סעיף ו ובהערות שם</ref>. | |||
==דברי תורה בעיתון== | |||
קיימת בעיתיות בדברי תורה בעיתון, הן משום שעיתון לרוב נזרק לאשפה והן משום שאין זה במה מכובדת להציג דברי תורה. וכך כתב החזון איש באגרותיו שאין ראוי לכתוב דברי תורה בעיתון שסופו לשמש כעטיפת חמאה. וכן כתב באגרות חזון איש שבתוך עצה אדם יכתוב הערותיו בספר מכורך (דהיינו לא באסופת דפים). | |||
עם כל זאת לא נמנעים וכותבים כאשר פותרים את הבעיה על ידי כתיבת בקבצי דפים נפרדים ("תוספת תורנית") ואם הדפים מעורבים עם דפי עיתון אחרים כותבים מעל או בתחתית העיתון "דף זה טעון גניזה". | |||
לגבי הבעיתיות של חוסר כבוד יש נוהגים לכרוך עיתונים של דברי תורה ביחד והם נמצאים כקבצים תורניים בספריות תורניות. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=124 יחס המנהיגות היהודית האורתודוקסית לתקשורת ההמונים במאה ה-20] מאתר "דעת" | *[http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=124 יחס המנהיגות היהודית האורתודוקסית לתקשורת ההמונים במאה ה-20] מאתר "דעת" | ||
גרסה אחרונה מ־19:33, 9 באפריל 2013
|
|
עיתון הוא מקבץ דפים מחוברים ביניהם היוצאים אחד לתקופה (יום/שבוע/חודש) וכוללים בתוכם דברי חדשות ומאמרים למיניהם.
מטרות העיתון[עריכה]
ידיעת המתרחש, לעיתים יש נפקא מינה למצב חייו של האדם (כמו לדוגמא המשקיע בעסק מסויים ובעיתון יש דיווחים על אותו עסק) לעיתים יש מצב של סגירת שערי מדינה מסויימת אליה רוצה האדם להגיע וצריך להתעדכן כדי להערך בהתאם וכן על זה הדרך. מטרת ידיעת המתרחש רלוונטית לשאלות הלכתיות כדוגמת: ביטול תורה, קריאת העיתון בשבת וכו'. יש הנהנים מקריאת סיפורים והעיתון יכול לשמש להם תענוג.
בעיות כלליות בעיתון[עריכה]
החפץ חיים מסכם את הבעיות העיקריות בקריאת עיתונים [1]: "קריאת עיתונים שנתרבו מאד בזמננו ורבו כיום מאד הקוראים אותם. והנה איך לא יבלה האדם הקוראים על כל פנים שעה אחת ביום על קריאתם ולפעמים כיון שהוא נודע לכל כי הוא קורא ויודע חדשות העולם נמצאים כמה אנשים ששואלים אותו מהנשמע והוא מתחיל לספר להם מכל דבר ודבר בפרוטרוט ובין כך וכך הוא מבטל עוד כמה זמן על זה, וישנם עוד הרבה אנשים שלא די להם בקריאת עיתון אחד אלא קוראים שלשה או ארבעה עיתונים מכל מין ומין ומבלים על זה כמה שעות ביום והנה במשך שנה שלמה יצטרפו כל השעות הללו ויעלו להרבה מאות שעות שעברו עליו בהבל וריק ללא תועלת לא לגוף ואין צריך לומר לנשמה וכל זה הוא רק אודות הביטול תורה בעצמו המגיע מקריאת העיתונים והנה מצוי הרבה פעמים שנמצאים בהם דברי ליצנות ולשון הרע זה על זה ורכילות ומחלוקת אלו עם אלו ולולא נמצאו קוראים ומקבלים לזה כי אזי לא הדפיסו אותם ודבר זה נעלם מכל שכולם יהיו נתפסים על זה לדין בבואם ליתן דין וחשבון לפני כסא הכבוד".
לסיכומו של דבר החפץ חיים מונה מספר בעיות:
- בזבוז זמן ללא תועלת, בעקבות ידיעתיו של האדם בדברים המתחדשים בעולם הוא הופך למקור מידע עבור אנשים אחרים מי שמגדיל את בזבוז הזמן מעבר לזמן קריאת העיתון בפועל.
- ביטול תורה
- ליצנות
- לשון הרע ורכילות
- מחלוקת
- עצם הקריאה מזינה את המערכת, כלומר, אחרי כל הבעיות שמנה לפני כן אם לא שהיו קוראים את העיתון הוא לא היה ממשיך ובעצם קריאת העיתון האדם מחזק ידי עוברי עבירה.
הפתרון המוצע לבעיות אותם מציג החפץ חיים באה בדמות עיתונים מבוקרים ומפוקחים, אם כל זאת לא ימלט האדם מביטול הזמן על דברים של מה בכך ופשיטא שלכך אין פתרון אלא להתרחק מעיתונות למי שלא זקוק להם. העיתונים המפוקחים באים גם "כנגד המשחיתים" היינו כיון שאנשים התרגלו לקריאת עיתונים לא כשרים (המלאים פריצות רכילות וכו') יש להציג בפניהם אפשרות אחרת כשרה.
הדפסת עיתון בחול המועד[עריכה]
בילקוט יוסף [2] מתיר להדפיס עיתונים בחול המועד משום דבר האבד
קריאת עיתון בשבת[עריכה]
בשבת יש בעיה בקריאת עיתון משום קריאה בשטרי הדיוטות (פרסומות וכו') בעיות הנובעות מ"מצוא חפצך ודבר דבר" [3] ופשיטא שעיתון שאינו מפוקח ויש בו רכילות וכו' אסור בקריאה בחול [4] ובשבת אסור משום מוקצה [5].
דברי תורה בעיתון[עריכה]
קיימת בעיתיות בדברי תורה בעיתון, הן משום שעיתון לרוב נזרק לאשפה והן משום שאין זה במה מכובדת להציג דברי תורה. וכך כתב החזון איש באגרותיו שאין ראוי לכתוב דברי תורה בעיתון שסופו לשמש כעטיפת חמאה. וכן כתב באגרות חזון איש שבתוך עצה אדם יכתוב הערותיו בספר מכורך (דהיינו לא באסופת דפים).
עם כל זאת לא נמנעים וכותבים כאשר פותרים את הבעיה על ידי כתיבת בקבצי דפים נפרדים ("תוספת תורנית") ואם הדפים מעורבים עם דפי עיתון אחרים כותבים מעל או בתחתית העיתון "דף זה טעון גניזה".
לגבי הבעיתיות של חוסר כבוד יש נוהגים לכרוך עיתונים של דברי תורה ביחד והם נמצאים כקבצים תורניים בספריות תורניות.