הרב יעקב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חייו: תיקון שגיאת כתיב)
(←‏תולדות חייו: עוד פרט קטן)
שורה 30: שורה 30:
היה מהלוחמים באפליה העדתית בבתי הספר ובסמינרים החרדיים, ובעקבות כך ניסו גורמים קנאים לנשלו ממשרתו כרב שכונה.  
היה מהלוחמים באפליה העדתית בבתי הספר ובסמינרים החרדיים, ובעקבות כך ניסו גורמים קנאים לנשלו ממשרתו כרב שכונה.  


בשנת תשע"ב לקה בסרטן הלבלב, ונוסף לשמו השם "חי" על ידי [[הרב בניהו שמואלי]]. גם בימי מחלתו המשיך לנסוע ברחבי הארץ ולהעביר שיעורים. הגידול התפשט למקומות נוספים בגופו, עד שנפטר ממנו בב' ב[[אייר]] תשע"ג, בחיי אביו, ונקבר בהר המנוחות.
בשנת תשע"ב לקה בסרטן הלבלב, ונוסף לשמו השם "חי" על ידי [[הרב בניהו שמואלי]]. גם בימי מחלתו המשיך לנסוע ברחבי הארץ ולהעביר שיעורים. הגידול התפשט למקומות נוספים בגופו, עד שנפטר ממנו בב' ב[[אייר]] תשע"ג, בחיי אביו, ונקבר בהר המנוחות. בלווייתו אמר המקובל, [[הרב יעקב עדס]] שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד ל[[שירות לאומי]] לבנות (כעמדת [[הרב ישראל יעקב קניבסקי|הסטייפלר]]) וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־19:52, 14 באפריל 2013

הרב יעקב יוסף
תאריך לידה כ"ד בתשרי תש"ו (מוצאי שמחת תורה)
תאריך פטירה ב' באייר תשע"ג
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
נושאים שבהם עסק הלכה
תפקידים נוספים רב שכונת "גבעת משה" וראש "ישיבת חזון יעקב"
רבותיו אביו, הרב עובדיה יוסף; הרב שלמה זלמן אויערבאך

הרב יעקב (חי) יוסף היה ראש ישיבת "חזון יעקב" ורבה של שכונת "גבעת משה" בירושלים.

תולדות חייו

נולד במוצאי שמחת תורה תש"ו בירושלים לאביו הרב עובדיה יוסף ואמו מרגלית. למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה, שם התקרב לראש הישיבה הרב שלמה זלמן אויערבאך. נישא לנצחיה, בתו של הרב שלום אזולאי, ואת חופתו ערך הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר נישואיו למד בכולל קול יעקב ובמוסד הרב קוק, שם הוסמך לרבנות.

בשנים תשמ"ג- תשמ"ד כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ ברשימת ש"ס, שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת, ונבחר במסגרתה לכנסת. כחבר כנסת, כיהן כחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט, בועדת החינוך והתרבות, ובועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים.

במשך השנים נשא בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון פשוט ועממי שחיבבו אותו על קהל השומעים.

הרב יעקב ייסד ועומד בראשות ישיבת "חזון יעקב", הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה (אביו של הרב עובדיה יוסף). בנוסף, בתמורה להסכמתו לפרוש מתפקיד ח"כ בתנועת ש"ס הוא מונה כרב שכונת גבעת משה בירושלים (תפקיד שנועד תחילה לאחיו הרב דוד יוסף).

הרב יוסף היה חבר בארגון הכשרות "בד"ץ ישא ברכה". הוא הרבה להעביר שיעורי הלכה והשקפה יומיים בבית הכנסת "בורוכוף" בירושלים, וכן הכשיר רבנים בכוללים רבים ששימש כנשיאם. שיעורי ההלכה שלו הוקלטו והופצו בתקליטורים ברחבי הארץ. כמו כן, הרבה הרב יוסף להעביר שיעורים ברחבי הארץ מדי יום.

בניגוד לעמדת אביו ומפלגת ש"ס, הרב יוסף נקט קו השקפה ימני מאד. הוא התנגד בנחרצות למסירת שטחים כלשהי, ובפרט להסכמי אוסלו. הוא היה מראשי תנועת "ארץ ישראל שלנו" ו"המטה להצלת העם הארץ". הוא כתב הסכמה לספר "תורת המלך" שכתב הרב יצחק שפירא, ואף עוכב לחקירה משטרתית על כך.

היה מהלוחמים באפליה העדתית בבתי הספר ובסמינרים החרדיים, ובעקבות כך ניסו גורמים קנאים לנשלו ממשרתו כרב שכונה.

בשנת תשע"ב לקה בסרטן הלבלב, ונוסף לשמו השם "חי" על ידי הרב בניהו שמואלי. גם בימי מחלתו המשיך לנסוע ברחבי הארץ ולהעביר שיעורים. הגידול התפשט למקומות נוספים בגופו, עד שנפטר ממנו בב' באייר תשע"ג, בחיי אביו, ונקבר בהר המנוחות. בלווייתו אמר המקובל, הרב יעקב עדס שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד לשירות לאומי לבנות (כעמדת הסטייפלר) וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.

קישורים חיצוניים