רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Hoidiatiner rebbe.jpg| | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי ישראל פרידמן | |||
|תואר=האדמו"ר מהוסיאטין | |||
|תמונה=[[תמונה:Hoidiatiner rebbe.jpg|ממוזער]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=ט"ז ב[[כסליו]] תר"ח | |||
|מקום לידה= | |||
|תאריך פטירה=כ"ט בכסליו תש"ט | |||
|מקום פטירה=[[תל אביב]] | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=[[טבריה]] | |||
|חסידות=[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=2 | |||
|הקודם=[[רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן]] | |||
|הבא=[[רבי יעקב פרידמן]] | |||
|תחילת כהונה=תרנ"ד | |||
|סיום כהונה=תש"ט | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב=ר' מרדכי שרגא פייבל מהוסיאטין | |||
|אם= | |||
|בת זוג=בת [[רבי אבי עזרי זעליג שפירא]] ממוגלינצא (זיווג ראשון) {{ש}} בת [[רבי חיים הגר מאוטיניע]] (זיווג שני) | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי ישראל פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] (בית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]]). | '''רבי ישראל פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] (בית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]]). | ||
נולד בט"ז ב[[כסלו]] תר"ח ל[[רבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן]], בנו של [[רבי ישראל מרוז'ין]]. התחתן עם בתו של [[רבי אבי עזרי זעליג שפירא]] ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של | נולד בט"ז ב[[כסלו]] תר"ח ל[[רבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן]], בנו של [[רבי ישראל מרוז'ין]]. התחתן עם בתו של [[רבי אבי עזרי זעליג שפירא]] ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של [[רבי חיים הגר מאוטיניע]]. | ||
בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו [[רבי יעקב ויידנפלד]] ובנו [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין ו[[רבי מאיר אריק]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע,ז עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב ב[[תל אביב]] ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה. | בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו [[רבי יעקב ויידנפלד]] ובנו [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין ו[[רבי מאיר אריק]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע,ז עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב ב[[תל אביב]] ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה. | ||
| שורה 10: | שורה 38: | ||
כשהוקמה [[מדית ישראל]], ראה בכך מאורע גדול המהווה "[[אתחלתא דגאולה]]". | כשהוקמה [[מדית ישראל]], ראה בכך מאורע גדול המהווה "[[אתחלתא דגאולה]]". | ||
נפטר בכ"ט ב[[כסלו]] | נפטר בכ"ט ב[[כסלו]] תש"ט ונטמן בטבריה (שכן [[הר הזיתים]] היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי [[הבלע שם טוב]]. | ||
חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]] (בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]]) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו דביר תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה). | חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]] (בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]]) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו דביר תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה). | ||
גרסה מ־21:41, 20 באפריל 2013
|
|
| רבי ישראל פרידמן | |
|---|---|
| האדמו"ר מהוסיאטין | |
| תאריך לידה | ט"ז בכסליו תר"ח |
| תאריך פטירה | כ"ט בכסליו תש"ט תל אביב |
| מקום קבורה | טבריה |
| חסידות | הוסיאטין |
| מספר בשושלת | 2 |
| הקודם | רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן |
| הבא | רבי יעקב פרידמן |
| תחילת כהונה | תרנ"ד |
| סיום כהונה | תש"ט |
| אב | ר' מרדכי שרגא פייבל מהוסיאטין |
| בת זוג | בת רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא (זיווג ראשון) בת רבי חיים הגר מאוטיניע (זיווג שני) |
רבי ישראל פרידמן היה האדמו"ר השני מהוסיאטין (בית רוז'ין).
נולד בט"ז בכסלו תר"ח לרבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן, בנו של רבי ישראל מרוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של רבי חיים הגר מאוטיניע.
בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו רבי יעקב ויידנפלד ובנו הרב דב בעריש וידנפלד מטשיבין ורבי מאיר אריק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע,ז עלה לארץ ישראל והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב בתל אביב ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה.
בשנת תרצ"ט כתב צוואה בה הוא מודה לחסידיו שסייעו לו בחייו ומבטיח "כי גם בעולם העליון אתפלל בעדם אי"ה לטוב לכם כל הימים". כמו כן, הוא ביקש לקברו בירושלים, אלא "באם לא תהיה היכולת בירושלים" לקברו בצפת או בטבריה.
כשהוקמה מדית ישראל, ראה בכך מאורע גדול המהווה "אתחלתא דגאולה".
נפטר בכ"ט בכסלו תש"ט ונטמן בטבריה (שכן הר הזיתים היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי הבלע שם טוב.
חתנו, רבי יעקב פרידמן (בנו של רבי יצחק מבוהוש) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו דביר תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה).
חתן נוסף היה אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן שכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין בלבוב.
גיסו (אחי אשתו הראשונה) היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש.