תוספת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תיקון לגבי מפרשי הרמב"ם) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ע"פ הלקח טוב {{מקור|ח-ה|כן}} טעם דין זה הוא משום [[סייג]] לאיסורי שבת עצמה<ref>בערך [[דאורייתא#מקור_וטעם]] (ד"ה סייג) הובאו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.</ref>. | ע"פ הלקח טוב {{מקור|ח-ה|כן}} טעם דין זה הוא משום [[סייג]] לאיסורי שבת עצמה<ref>בערך [[דאורייתא#מקור_וטעם]] (ד"ה סייג) הובאו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.</ref>. | ||
בגדר הדין אם הוא דאורייתא או דרבנן יש מחלוקת. ר' ישמעאל דורש את הפסוקים אחרת ולפיו לכאורה אין מקור לדין תוספת שבת דאורייתא וסובר שהיא דרבנן | בגדר הדין אם הוא דאורייתא או דרבנן יש מחלוקת. ר' ישמעאל דורש את הפסוקים אחרת ולפיו לכאורה אין מקור לדין תוספת שבת דאורייתא וסובר שהיא דרבנן {{מקור|בבלי:ראש השנה ט. $ראש השנה ט.|כן}}. כתב הביאור הלכה שלרוב הפוסקים זה דאורייתא. הרמב"ם לא הביא דין זה ונחלקו הפוסקים בשיטתו קיימת מחלוקת לגבי הופעת דין זה אצל הרמב"ם: בהלכות שביתת עשור (יום כיפור) פרק ו, כותב הרמב"ם: ''"וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל קֹדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ"''. יש האומרים שדברים אלו אמורים ביום כיפור גרידא ויש שאומרים כי הדברים תקפים לגבי כל קודש היינו שבת חגים ושביעית (שנת שמיטה). יש אומרים שאף על פי כן זה דין דאורייתא (שו"ת הרדב"ז). ויש אומרים שזה דרבנן (הגר"א, לפי הביאור הלכה כך משמע מהמגיד משנה). ויש אומרים שאין צריך כלל (בית יוסף). הגר"א פוסק כהרמב"ם ומוסיף שזו דעת התוספות. (עיין בביאור הלכה שהקשה על זה). | ||
ממתי אפשר לקבל תוספת שבת? רבינו ירוחם הביא בשם הגאונים שמפלג המנחה. וכן מובא ברמ"א. פלג המנחה זה שעה ורבע זמניות קודם סוף היום. ישנה מחלוקת מה נחשב סוף היום- שקיעה או צאת הכוכבים. | ממתי אפשר לקבל תוספת שבת? רבינו ירוחם הביא בשם הגאונים שמפלג המנחה. וכן מובא ברמ"א. פלג המנחה זה שעה ורבע זמניות קודם סוף היום. ישנה מחלוקת מה נחשב סוף היום- שקיעה או צאת הכוכבים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
חקרו האחרונים במהות התוספת, האם בעצם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שלתוספת יש דין נפרד ואינה חלק משבת {{מקור|עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינה חלק משבת. והקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט חקר כך לגבי תוספת יום טוב.|כן}}. | חקרו האחרונים במהות התוספת, האם בעצם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שלתוספת יש דין נפרד ואינה חלק משבת {{מקור|עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינה חלק משבת. והקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט חקר כך לגבי תוספת יום טוב.|כן}}. | ||
האיסור בעשיית מלאכה בזמן תוספת שבת הוא איסור עשה כיון שנלמד מהמילה "תשבתו" | האיסור בעשיית מלאכה בזמן תוספת שבת הוא איסור עשה כיון שנלמד מהמילה "תשבתו" {{מקור|תנ"ך:ויקרא כ"ג ל"ב$ויקרא כ"ג, ל"ב|כן}} וכן כתב החכם צבי, הביאוהו השערי תשובה (רסא ז) והאגרות משה. | ||
חיוב נשים בדין תוספת שבת- היה מקום לומר שזו מצות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים פטורות. מאידך אפשר לומר שמה שהגמרא הקישה "שמור" ו"זכור" לחייב נשים בקידוש זה גזירת הכתוב רחבה שמלמדת שנשים חייבות בדיני שבת בדיוק כמו גברים. עוד יש מקום לומר שזה נחשב איסור אף על פי שזה עשה הרי זה איסור וכמו כל איסור אישה חייבת. מהשולחן ערוך שפסק שבהדלקת נרות יש תוספת שבת עולה שגם נשים חייבות בדין זה. עיין ילקוט יוסף שהרחיב בענין זה. | חיוב נשים בדין תוספת שבת- היה מקום לומר שזו מצות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים פטורות. מאידך אפשר לומר שמה שהגמרא הקישה "שמור" ו"זכור" לחייב נשים בקידוש זה גזירת הכתוב רחבה שמלמדת שנשים חייבות בדיני שבת בדיוק כמו גברים. עוד יש מקום לומר שזה נחשב איסור אף על פי שזה עשה הרי זה איסור וכמו כל איסור אישה חייבת. מהשולחן ערוך שפסק שבהדלקת נרות יש תוספת שבת עולה שגם נשים חייבות בדין זה. עיין ילקוט יוסף שהרחיב בענין זה. | ||
גרסה אחרונה מ־20:33, 18 במאי 2013
|
|
תוספת שבת היא משך זמן לפני השבת ואחריה, ביום שישי סמוך לשקיעת החמה ובמוצאי שבת לאחר צאת הכוכבים, שבו חלים כל איסורי השבת.
דין תוספת זו קיים גם בימים טובים וביום הכיפורים.
ע"פ הלקח טוב (ח-ה) טעם דין זה הוא משום סייג לאיסורי שבת עצמה[1].
בגדר הדין אם הוא דאורייתא או דרבנן יש מחלוקת. ר' ישמעאל דורש את הפסוקים אחרת ולפיו לכאורה אין מקור לדין תוספת שבת דאורייתא וסובר שהיא דרבנן (ראש השנה ט.). כתב הביאור הלכה שלרוב הפוסקים זה דאורייתא. הרמב"ם לא הביא דין זה ונחלקו הפוסקים בשיטתו קיימת מחלוקת לגבי הופעת דין זה אצל הרמב"ם: בהלכות שביתת עשור (יום כיפור) פרק ו, כותב הרמב"ם: "וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל קֹדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ". יש האומרים שדברים אלו אמורים ביום כיפור גרידא ויש שאומרים כי הדברים תקפים לגבי כל קודש היינו שבת חגים ושביעית (שנת שמיטה). יש אומרים שאף על פי כן זה דין דאורייתא (שו"ת הרדב"ז). ויש אומרים שזה דרבנן (הגר"א, לפי הביאור הלכה כך משמע מהמגיד משנה). ויש אומרים שאין צריך כלל (בית יוסף). הגר"א פוסק כהרמב"ם ומוסיף שזו דעת התוספות. (עיין בביאור הלכה שהקשה על זה).
ממתי אפשר לקבל תוספת שבת? רבינו ירוחם הביא בשם הגאונים שמפלג המנחה. וכן מובא ברמ"א. פלג המנחה זה שעה ורבע זמניות קודם סוף היום. ישנה מחלוקת מה נחשב סוף היום- שקיעה או צאת הכוכבים.
חקרו האחרונים במהות התוספת, האם בעצם חלק מיום שישי נעשה כשבת עצמה, או שלתוספת יש דין נפרד ואינה חלק משבת (עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינה חלק משבת. והקונטרסי שיעורים נדרים יג-ט חקר כך לגבי תוספת יום טוב.).
האיסור בעשיית מלאכה בזמן תוספת שבת הוא איסור עשה כיון שנלמד מהמילה "תשבתו" (ויקרא כ"ג, ל"ב) וכן כתב החכם צבי, הביאוהו השערי תשובה (רסא ז) והאגרות משה.
חיוב נשים בדין תוספת שבת- היה מקום לומר שזו מצות עשה שהזמן גרמא ולכן נשים פטורות. מאידך אפשר לומר שמה שהגמרא הקישה "שמור" ו"זכור" לחייב נשים בקידוש זה גזירת הכתוב רחבה שמלמדת שנשים חייבות בדיני שבת בדיוק כמו גברים. עוד יש מקום לומר שזה נחשב איסור אף על פי שזה עשה הרי זה איסור וכמו כל איסור אישה חייבת. מהשולחן ערוך שפסק שבהדלקת נרות יש תוספת שבת עולה שגם נשים חייבות בדין זה. עיין ילקוט יוסף שהרחיב בענין זה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בערך דאורייתא#מקור_וטעם (ד"ה סייג) הובאו כמה דוגמאות לאיסורי דאורייתא שטעמם הוא סייג.