רבי משה איסרל'ש (הרמ"א): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=="דרכי משה" ו"המפה"== | =="דרכי משה" ו"המפה"== | ||
הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | ||
כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר | כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[רבי מרדכי ב"ר הלל|רב מרדכי]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[מהרי"ו]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו. | ||
חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | ||
נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''',לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך. | נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''',לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך. | ||
גרסה מ־12:33, 24 במאי 2013
|
|
רבי משה איסרליש- הרמ"א מגדולי וחשובי הפוסקים האשכנזים בתקופת האחרונים. כתב הגהות לשולחן ערוך של רבי יוסף קארו, המתאימות לפסקי ולמנהגי יהדות אשכנז.
תולדות חייו
נולד בשנת ר"פ בעיירה קז'ימייז' שבפולין לאביו ר' ישראל.למד בילדותו בישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, והוסמך לרבנות בגיל שלוש עשרה. כיהן כרב עיירת הולדתו קז'ימייז'. נשא לאשה את בתו של רבו רבי שלום שכנא. כיהן כרב וראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב (קרקא), בה נמצא עד היום בית הכנסת הרמ"א. נפטר ביום י"ח באייר- ל"ג בעומר של"ב בקראקא, ונקבר בצמוד לבית הכנסת שלו בעיר.
תלמידיו
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ- בעל השל"ה
- רבי יהושע ולק כץ- בעל הסמ"ע
"דרכי משה" ו"המפה"
הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על ארבעה טורים של רבי יעקב בן הרא"ש, אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת הבית יוסף, קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון רש"י, בעלי התוספות, רב מרדכי, ספר הכל בו, המהרי"ל, ספר האשכול, תרומת הדשן, אור זרוע, מהרי"ק, מהרי"ו, הרוקח, הסמ"ק, הסמ"ג ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר האבודרהם, הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו.
חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם "המפה",לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך.
| תקופת חייו של רבי משה איסרל'ש (הרמ"א) על ציר הזמן |
|---|
 |