רבנו אשר בן יחיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבינו אשר בין יחיאל''' ('''הרא"ש''') היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה. | '''רבינו אשר בין יחיאל''' ('''הרא"ש''') היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה. | ||
נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. | נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. לאביו [[רבי יחיאל]]. למד מפי [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בעקבות רדיפות נגד היהודים באשכנז, ברח הרא"ש לספרד בשנת ס"ג, ושם התקבל בכבוד רב על ידי ה[[רשב"א]] בברצלונה, ומאוחר יותר התמנה לרב העיר הגדולה טולדו. לאחר פטירת הרשב"א נחשב הרא"ש לפוסק הדור בספרד. הוא השאיר אחריו יותר מאלף תשובות. בפירושיו ל[[גמרא]] מאחד ר' אשר את האסכולה האשכנזית וה[[יהדות פרובנס|פרובנסלית]] עם האסכולה הספרדית במיזוג גמור, בכך שדעות [[בעלי התוספות]], גדולי פרובנס וגדולי ספרד משמשות כאחד בהבנת הסוגיא ובקביעת ההלכה. [[רבי יוסף קארו]] בספרו [[שולחן ערוך]], מתבסס בעיקר על "שלושה עמודי הוראה": ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] והרא"ש. | ||
נפטר בשנת ה"א פ"ז בטולדו שבספרד. לרא"ש היו שני בנים מפורסמים: [[רבי יעקב בן הרא"ש]]- "בעל הטורים" ו[[רבי יהודה בן הרא"ש]] שמילא את מקום אביו בטולדו. נכדו של הרא"ש הוא [[רבי מאיר אלדובי]]. | נפטר בשנת ה"א פ"ז בטולדו שבספרד. לרא"ש היו שני בנים מפורסמים: [[רבי יעקב בן הרא"ש]]- "בעל הטורים" ו[[רבי יהודה בן הרא"ש]] שמילא את מקום אביו בטולדו. נכדו של הרא"ש הוא [[רבי מאיר אלדובי]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5010|מספר שנים=77}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5010|מספר שנים=77}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''הרא"ש'''- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־13:12, 30 במאי 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבינו אשר בין יחיאל (הרא"ש) היה מגדולי הראשונים, שיצירתו התרונית הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה.
נולד בשנת ה' אלפים י' באשכנז. לאביו רבי יחיאל. למד מפי מהר"ם מרוטנבורג. בעקבות רדיפות נגד היהודים באשכנז, ברח הרא"ש לספרד בשנת ס"ג, ושם התקבל בכבוד רב על ידי הרשב"א בברצלונה, ומאוחר יותר התמנה לרב העיר הגדולה טולדו. לאחר פטירת הרשב"א נחשב הרא"ש לפוסק הדור בספרד. הוא השאיר אחריו יותר מאלף תשובות. בפירושיו לגמרא מאחד ר' אשר את האסכולה האשכנזית והפרובנסלית עם האסכולה הספרדית במיזוג גמור, בכך שדעות בעלי התוספות, גדולי פרובנס וגדולי ספרד משמשות כאחד בהבנת הסוגיא ובקביעת ההלכה. רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך, מתבסס בעיקר על "שלושה עמודי הוראה": הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.
נפטר בשנת ה"א פ"ז בטולדו שבספרד. לרא"ש היו שני בנים מפורסמים: רבי יעקב בן הרא"ש- "בעל הטורים" ורבי יהודה בן הרא"ש שמילא את מקום אביו בטולדו. נכדו של הרא"ש הוא רבי מאיר אלדובי.
חיבוריו
- ספר פסקי הרא"ש- אוסף פסקיו עלסדר התלמוד הבבלי. נדפס לראשונה בסוף המסכתות בדפוסי ונציה ר"פ. הוא מסכם את הסוגיות להלכה, כאשר הוא מבוסס בעיקר על פסקי הרי"ף, ומביא הרבה מפירושי ופסקי בעלי התוספות. בסוף כל מסכת צורף קיצור פסקי הרא"ש על אותה מסכת, כנראה מעשה ידיו של בנו, ר' יעקב בעל הטורים. כבר בדפוס הראשון צורפו לפסקי רא"ש הגהות אשרי מאת רבי ישראל מקרמז, שהן לקט פסקים מאת ראשוני אשכנז (תוספות, ראבי"ה, אור זרוע, 'מהרי"ח' - ר' יחזקיה ממגדינבורג ועוד), המשלימים את דברי הרא"ש.
- תוספות רא"ש- "תוספות" על התלמוד
- שו"ת הרא"ש- אלפי תשובות הלכתיות
- אורחות חיים- ספר מוסר
- שתי דרשות האחת "על מזלזלי התורה והמצוות" והשניה "תוכחה כנגד מכובדי ספרד"; הודפסו יחד עם ספר "מאמר על עסק התורה" לרבי יחיאל אביו, מכון מרא"ה, תשס"ח.
| תקופת חייו של רבנו אשר בן יחיאל על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- הרא"ש- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק
קישורים חיצוניים
- שו"ת הרא"ש באתר "ויקיטקסט"
- שו"ת הרא"ש באתר "HebrewBooks"
- הספר 'אורחות חיים' באתר "דעת"
- 'תוספות הראש' באתר "HebrewBooks"