רבי עובדיה מברטנורא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (עובדיה מברטינורא הועבר לעובדיה מברטנורא) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבינו עובדיה מברטינורא''' או בשמו המלא "עובדיה בן אברהם יָרֵא | '''רבינו עובדיה מברטינורא''' או בשמו המלא רבי "עובדיה בן אברהם יָרֵא מבֶּרְטִינורָא", היה [[רב]] ומפרש [[משנה|משניות]]. | ||
נולד | רבינ עובדיה נולד בשנת ר' לערך (1440). הוא חי במאה ה-15 ב[[איטליה]] עלה ל[[ירושלים]] בי"ג ניסן רמ"ח (1488) ונפטר בה בשנת ע"ר -1510 בקרוב. עד היום הזה נוהגים ישראל לעלות להשתטח על קברו של הצדיק זיע"א, ביום פטירתו. | ||
רבינו היה תלמידו של [[מה"רי קולון]] אשר מזכיר אותו ב[[שו"ת]] שלו. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, ה[[רדב"ז]], מזכיר אותו בשו"ת <ref>ליוורנו, תי"ב סי' ק"ח</ref>. הוא כתב עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים <ref>מקור:אוצר ישראל</ref> | |||
היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז [[אמיליה-רומאניה]] שבאיטליה. | רבינו עובדיה ע"ה היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז [[אמיליה-רומאניה]] שבאיטליה. | ||
==בירושלים== | ==בירושלים== | ||
בירושלים הקים ישיבה, בה למדו [[גרוש ספרד|מגורשי ספרד]] שהגיעו לעיר. התמיכה לקיומה בה מיהודי עשיר מ[[מצרים]] - | בירושלים הקים רבינו ישיבה, בה למדו [[גרוש ספרד|מגורשי ספרד]] שהגיעו לעיר. התמיכה לקיומה בה מיהודי עשיר מ[[מצרים]] - רבי יצחק בן נתן שולאל הנגיד. הקים בעיר מחדש את [[חברה קדישא]] ואף עסק אישית בקבורה. | ||
שלוש האגרות ששלח מהוות מקור לידיעות על ירושלים על המצב הכלכלי והחברתי. בין השאר הוא כתב: | שלוש האגרות ששלח מהוות מקור לידיעות על ירושלים על המצב הכלכלי והחברתי. בין השאר הוא כתב: | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==הישיבה במצרים== | ==הישיבה במצרים== | ||
רבינו עובדיה מברטינורא התייחס לאיסור ההלכתי להתיישב במצרים. הוא מציין את עובדת היותה של מצרים מקום מעבר למסחר בין אירופה למזרח הרחוק "...ואין בכל הארצות כארץ מצרים לסחורה ולהתעשר בה לאדם ואין מספר לגרים הנמצאים בה מכל הגויים ומכל הלשונות..." היותה של מצרים מרכז כלכלי חשוב שמזמין גם פעילות כלכלית של יהודים, שימש לרדב"ז כאחד התירוצים לישיבת היהודים במקום, כולל ישיבתו שלו, למרות האיסור ההלכתי. <ref>מקור: מיכאל ליטמן, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/hazarat-2.htm חזרת הש"ץ - ההלכה והמציאות ההיסטורית ] - "טללי אורות" ז', תשנ"ז מכללת אורות ישראל, אלקנה - הובא באתר "דעת" - אתר לימודי יהדות ורוח.</ref> | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
בין ספריו פירוש ל[[משנה]], שהיה השני בחשיבותו, באותם הימים, אחרי פירושו של ה[[רמב"ם]]. הוא הודפס ב[[ונציה]] בשנת 1539. פירושו למשנה נחשב כיום לפירוש היסודי ביותר על ה[[משנה]] ונדפס כמעט בכל מהדורות ה[[משנה]]. עליו נכתבו ביאורים כמו "[[תוספות יום טוב]]" ל[[ | בין ספריו של רבינו פירוש ל[[משנה]], שהיה השני בחשיבותו, באותם הימים, אחרי פירושו של ה[[רמב"ם]]. הוא הודפס ב[[ונציה]] בשנת 1539. פירושו למשנה נחשב כיום לפירוש היסודי ביותר על ה[[משנה]] ונדפס כמעט בכל מהדורות ה[[משנה]]. עליו נכתבו ביאורים כמו "[[תוספות יום טוב]]" ל[[רבי יום טוב ליפמן הלר]], ו[[מלאכת שלמה]] לרבי שלמה עדני. | ||
רבי עובדיה חיבר פירוש על [[רש"י]] אשר הודפס בעיר [[פיזה]] בשנת 1810. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''רבינו עובדיה מברטנורא''' בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] | |||
* [[אברהם יערי]], '''אגרות ארץ ישראל''', רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488 | * [[אברהם יערי]], '''אגרות ארץ ישראל''', רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488 | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
{{מיון רגיל:ברטנורא עובדיה}} | |||
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | [[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המשנה]] | [[קטגוריה:פרשני המשנה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:18, 30 במאי 2013
|
|
רבינו עובדיה מברטינורא או בשמו המלא רבי "עובדיה בן אברהם יָרֵא מבֶּרְטִינורָא", היה רב ומפרש משניות.
רבינ עובדיה נולד בשנת ר' לערך (1440). הוא חי במאה ה-15 באיטליה עלה לירושלים בי"ג ניסן רמ"ח (1488) ונפטר בה בשנת ע"ר -1510 בקרוב. עד היום הזה נוהגים ישראל לעלות להשתטח על קברו של הצדיק זיע"א, ביום פטירתו.
רבינו היה תלמידו של מה"רי קולון אשר מזכיר אותו בשו"ת שלו. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, הרדב"ז, מזכיר אותו בשו"ת [1]. הוא כתב עליו שהיה מפורסם בחכמה וראש רבני ירושלים [2]
רבינו עובדיה ע"ה היה רבה של העיר "ברטינורו" (Bertinoro) במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה.
בירושלים[עריכה]
בירושלים הקים רבינו ישיבה, בה למדו מגורשי ספרד שהגיעו לעיר. התמיכה לקיומה בה מיהודי עשיר ממצרים - רבי יצחק בן נתן שולאל הנגיד. הקים בעיר מחדש את חברה קדישא ואף עסק אישית בקבורה.
שלוש האגרות ששלח מהוות מקור לידיעות על ירושלים על המצב הכלכלי והחברתי. בין השאר הוא כתב:
- "ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש."
- "אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד."
- "ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם."
היה יהודי עשיר מאיטליה אשר השאיר שם כסף לצורך פרנסתו בירושלים ונהג להעביר את הכסף מחו"ל באמצעות רבי החובלים של האונין שהביאו לארץ צליינים ועולים.
הישיבה במצרים[עריכה]
רבינו עובדיה מברטינורא התייחס לאיסור ההלכתי להתיישב במצרים. הוא מציין את עובדת היותה של מצרים מקום מעבר למסחר בין אירופה למזרח הרחוק "...ואין בכל הארצות כארץ מצרים לסחורה ולהתעשר בה לאדם ואין מספר לגרים הנמצאים בה מכל הגויים ומכל הלשונות..." היותה של מצרים מרכז כלכלי חשוב שמזמין גם פעילות כלכלית של יהודים, שימש לרדב"ז כאחד התירוצים לישיבת היהודים במקום, כולל ישיבתו שלו, למרות האיסור ההלכתי. [3]
ספריו[עריכה]
בין ספריו של רבינו פירוש למשנה, שהיה השני בחשיבותו, באותם הימים, אחרי פירושו של הרמב"ם. הוא הודפס בונציה בשנת 1539. פירושו למשנה נחשב כיום לפירוש היסודי ביותר על המשנה ונדפס כמעט בכל מהדורות המשנה. עליו נכתבו ביאורים כמו "תוספות יום טוב" לרבי יום טוב ליפמן הלר, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני.
רבי עובדיה חיבר פירוש על רש"י אשר הודפס בעיר פיזה בשנת 1810.
לקריאה נוספת[עריכה]
- רבינו עובדיה מברטנורא בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת מוסד הרב קוק
- אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971 , עמ' 124-113 - על ביקורו במצרים בשנת 1488
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ליוורנו, תי"ב סי' ק"ח
- ↑ מקור:אוצר ישראל
- ↑ מקור: מיכאל ליטמן, חזרת הש"ץ - ההלכה והמציאות ההיסטורית - "טללי אורות" ז', תשנ"ז מכללת אורות ישראל, אלקנה - הובא באתר "דעת" - אתר לימודי יהדות ורוח.