הרב נפתלי צבי יהודה ברלין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[קטגוריה:ראשי | [[קטגוריה:ראשי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי המדרש]] | [[קטגוריה:מפרשי המדרש]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | [[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
גרסה מ־14:19, 30 במאי 2013
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| הרב נפתלי צבי יהודה ברלין | |
|---|---|
| תאריך לידה | כ"ט בחשוון ה'תקע"ז |
| תאריך פטירה | כ"ח באב ה'תרנ"ג |
| השתייכות | רבנים מתנגדים, רבני רוסיה הלבנה |
| נושאים שבהם עסק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, מדרשי הלכה, ארץ ישראל |
| תלמידיו | בניו, רבי חיים ברלין והרב מאיר בר-אילן
והרבנים: |
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ראש ישיבת ישיבת וולוז'ין האחרון, ומאוהדי וראשי תנועת חיבת ציון.
תולדות חייו
ספריו
- משיב דבר- שו"ת.
- העמק דבר והרחב דבר- פירושים על התורה.
- העמק שאלה- פירוש על ספר השאילתות לרב אחאי גאון.
- עמק הנצי"ב- פירוש על הספרי.
- ברכת הנצי"ב- על המכילתא.
- מרומי שדה- חידושים על התלמוד הבבלי.
- אמרי שפר- על הגדה של פסח
- אגרות הנצי"ב מוולאזין'
גדלותו בתורה
נחשב לאחד מגדולי הדור בדורו. היה בקיא בש"ס ופוסקים ואף התעסק בספרים שאין רבים מתעסקים בהם-תנ"ך, ספרות הגאונים ומדרשי ההלכה.
ראשות הישיבה
במותו של חמיו רבי יצחק מוולו'ין, נתעוררה השאלה מי יהיה ראש הישיבה. מצד אחד היה הנצי"ב חתנו של ר' איצלה ומצד שני היה הרב יוסף דוב סולובייצ'יק בעל ה"בית הלוי", נכד לרבי חיים מוולוז'ין מייסד הישיבה. יצא פסק של כמה מגדולי אותו הדור ביניהם רבי דוד טעביל-בעל ה"נחלת דוד", תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין, שהנצי"ב יהיה ראש הישיבה.
קשריו עם הרב קוק
מפורסם שהרב קוק היה קשור לנצי"ב. הרב קוק למד בישיבת וולוז'ין למשך פחות משנתיים. במהלך התקופה הזאת התחתן עם ביתו של האדר"ת. הרב קוק היה מתכתב עם חותנו האדר"ת והנצי"ב היה קורא את ההתכתבות ביניהם. אולי הקישור של הרב קוק לנצי"ב נובע לא מהלימוד הקצר יחסית בישיבתו, אלא מהיחס האוהד של הנצי"ב לציונות.
לקריאה נוספת
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנ הנם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט
- חנה קץ, משנת הנצי"ב
- הרב דוב ליאור, קווים לפרשנות הנצי"ב על התורה (עלוני ממרא)
קישורים חיצוניים
- ר' בצלאל לנדוי, הנצי"ב מוואלוזין במערכה למען ישוב ארץ ישראל וקדושתה