לקט יושר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (טיפול בתבנית מקור) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר '''לקט יושר''' הוא אוסף הנהגות של '''[[רבי ישראל איסרלין]]''' בעל '''[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]''' שנכתבו ע"י תלמידו, '''רבי יוסף בן משה''' (- להלן: המחבר). | |||
=== שם הספר === | === שם הספר === | ||
המחבר בהקדמתו | המחבר בהקדמתו {{מקור|לקט יושר ח"א עמ' ג עניין ב|כן}} מנמק את השם שבחר לתת לספרו: | ||
:"וקראתי לזה הספר לקט יושר, כי לקטתי ביושר ולא במעל, כי כוונתי לשם שמים... וגם לא כתבתי בזה הספר לא איסור והיתר מדעתי, והכל בא אלי בטורח גדול בכמה | :"וקראתי לזה הספר לקט יושר, כי לקטתי ביושר ולא במעל, כי כוונתי לשם שמים... וגם לא כתבתי בזה הספר לא איסור והיתר מדעתי, והכל בא אלי בטורח גדול בכמה עניינים בראשונה, עד ששאלתי כמה עניינים ג' פעמים מן הגאון ז"ל {{מקור|[- רבי ישראל איסרלין]}} ומן התלמידים עד שהבנתי. וגם לחתוך נוצה לכתוב בה לא יכולתי, גם איני אוכל לכתוב במהירות. וגם אני צריך לבקש מן מקצת הבחורים להעתיק לי הפסקים שכתב הגאון ז"ל לחכמי ישראל ולהגיה אח"כ. פעמים בחנם ופעמים בשכר, פעמים כתבתי בעצמי והגהתי, ולכן יש לסמוך על אותן פסקים... מ"מ לא מנעתי כי השם ית' יסמכני סלה ויענני מהר קדשו<ref>עפ"י {{מקור|תהלים ג, ד}}{{מקור|-ה}}.</ref>. מה"ר קדש"ו ב[[גימטריה]]: לק"ט יוש"ר. | ||
:...וגם הוא בגימטריה שם הגאון [[עליה לתורה|הנקרא לס"ת]] ישראל בר' פתחיה זצ"ל, אבל העולם קורין אותו רבי איסרלן... ואני שמי יוזלין, ואני נקרא לס"ת יוסף בר' משה ז"ל... ומה שחסר אחת במניין ישראל יוזלין מלקט יושר, ע"ז אין להקפיד. | :...וגם הוא בגימטריה שם הגאון [[עליה לתורה|הנקרא לס"ת]] ישראל בר' פתחיה זצ"ל, אבל העולם קורין אותו רבי איסרלן... ואני שמי יוזלין, ואני נקרא לס"ת יוסף בר' משה ז"ל... ומה שחסר אחת במניין ישראל יוזלין מלקט יושר, ע"ז אין להקפיד." | ||
=== הטעמים לכתיבת החיבור === | === הטעמים לכתיבת החיבור === | ||
המחבר מספר {{מקור| | המחבר מספר {{מקור|שם עמ' ד ענין א<ref>בשינויי לשון קלים</ref>|כן}} על המניעים לכתוב את ספרו: | ||
:"...כך היה המעשה. בתחלה הייתי באושטריך אצל הגאון ז"ל {{מקור| | :"...כך היה המעשה. בתחלה הייתי באושטריך אצל הגאון ז"ל {{מקור|- רבי ישראל איסרלין|כן}} כחמש שנים, ולא כתבתי עדיין שום דבר מהספר הזה. ואח"כ נתגלגל הדבר שהלכתי לארץ רינוס, ושאלו לי רבני הדור: הידעת איך נוהג הגאון ז"ל בזה הענין? ולא ידעתי להשיב להם דבר ודאי, ומקצתם לא היו ידוע לי לגמרי. וכשחזרתי אצל הגאון ז"ל שאלתי אותו אותן הדברים, והיה הדבר פשוט בעיניו. ואמר זה כתוב ב[[תוספות|תוס']], זה כתוב בפוסקים. ואמרתי בלבי ש"מ שרבני הדור הם מסופקים בדברים שהם כ"כ פשוטים, מכ"ש שאר העם. ואמרתי בלבי אכתוב לעצמי מה שאשמע ומה שאראה מן הגאון ז"ל, כדי שאדע להשיב דבר ודאי בשם הגאון ז"ל. כי הוא היה בסוף ימיו שאין בדורו במותו, כידוע לי. | ||
:וגם חברי הפצירוני לכתוב בספר מה שאשמע מן הגאון ז"ל. והשבתי להם שאיני יכול לכתוב בלשון צח, והם אמרו לי אם אינך יכול לכתוב ב[[לשון הקודש]] {{מקור| | :וגם חברי הפצירוני לכתוב בספר מה שאשמע מן הגאון ז"ל. והשבתי להם שאיני יכול לכתוב בלשון צח, והם אמרו לי אם אינך יכול לכתוב ב[[לשון הקודש]] {{מקור|- בעברית|כן}} כתוב בלשון אשכנז, אי אפשר שלא נלמד ממנו דבר אחד או שנים... וזכרתי מה שאמר ר' יוסי ...בפרק כל כתבי {{מקור|בבלי:שבת קיח:|כן}}: מימי לא עברתי על דברי חבירי כו'. | ||
:וכתבתי לפעמים בצנעה כמה ימים ואח"כ נודע הדבר. וכשנודע הדבר אמרתי [זה הדבר] שמעתי מן הגאון ז"ל, וזה הדבר ראיתי. וכששמעו אלו הדברים בקשו ממני אנשים חשובים, שאתן להם להעתיק מה שיש בידי מן הגאון ז"ל. ולאחר פטירתו אמרו לי שיש עבירה בידי אם לא אניחם להעתיקו, וכשראיתי שהדבר חשוב עליהם חיברתי ספר הזה". | :וכתבתי לפעמים בצנעה כמה ימים ואח"כ נודע הדבר. וכשנודע הדבר אמרתי [זה הדבר] שמעתי מן הגאון ז"ל, וזה הדבר ראיתי. וכששמעו אלו הדברים בקשו ממני אנשים חשובים, שאתן להם להעתיק מה שיש בידי מן הגאון ז"ל. ולאחר פטירתו אמרו לי שיש עבירה בידי אם לא אניחם להעתיקו, וכשראיתי שהדבר חשוב עליהם חיברתי ספר הזה". | ||
== מעמד הספר בעיני הפוסקים == | == מעמד הספר בעיני הפוסקים == | ||
ספר זה לא היה מצוי עד דורינו, ומגדולי דורינו יש שפיקפקו במיהמנותו. האדמו"ר מקלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] זצ"ל, כשדן בדבריו בתשובתו מעיר בסוגריים: "הגם שאיני יודע אם [[מר בר רב אשי]] חתים עליה<ref>ביטוי מקובל לומר אינני יודע אם זהו מקור מוסמך, לעומת ה[[תלמוד]] {{מקור| | ספר זה לא היה מצוי עד דורינו, ומגדולי דורינו יש שפיקפקו במיהמנותו. האדמו"ר מקלויזנבורג, [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] זצ"ל, כשדן בדבריו בתשובתו מעיר בסוגריים: "הגם שאיני יודע אם [[מר בר רב אשי]] חתים עליה<ref>ביטוי מקובל לומר אינני יודע אם זהו מקור מוסמך, לעומת ה[[תלמוד]] {{מקור|- שהוא הספר המוסמך בישראל|כן}} שנחתם ע"י מר בר רב אשי.</ref>" {{מקור|שו"ת דברי יציב, אה"ע סי' עח סוף אות א, ד"ה אמנם ראיתי|כן}}. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספרי הלכה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספרי ראשונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:31, 9 ביוני 2013
|
|
הספר לקט יושר הוא אוסף הנהגות של רבי ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן שנכתבו ע"י תלמידו, רבי יוסף בן משה (- להלן: המחבר).
שם הספר[עריכה]
המחבר בהקדמתו (לקט יושר ח"א עמ' ג עניין ב) מנמק את השם שבחר לתת לספרו:
- "וקראתי לזה הספר לקט יושר, כי לקטתי ביושר ולא במעל, כי כוונתי לשם שמים... וגם לא כתבתי בזה הספר לא איסור והיתר מדעתי, והכל בא אלי בטורח גדול בכמה עניינים בראשונה, עד ששאלתי כמה עניינים ג' פעמים מן הגאון ז"ל [- רבי ישראל איסרלין] ומן התלמידים עד שהבנתי. וגם לחתוך נוצה לכתוב בה לא יכולתי, גם איני אוכל לכתוב במהירות. וגם אני צריך לבקש מן מקצת הבחורים להעתיק לי הפסקים שכתב הגאון ז"ל לחכמי ישראל ולהגיה אח"כ. פעמים בחנם ופעמים בשכר, פעמים כתבתי בעצמי והגהתי, ולכן יש לסמוך על אותן פסקים... מ"מ לא מנעתי כי השם ית' יסמכני סלה ויענני מהר קדשו[1]. מה"ר קדש"ו בגימטריה: לק"ט יוש"ר.
- ...וגם הוא בגימטריה שם הגאון הנקרא לס"ת ישראל בר' פתחיה זצ"ל, אבל העולם קורין אותו רבי איסרלן... ואני שמי יוזלין, ואני נקרא לס"ת יוסף בר' משה ז"ל... ומה שחסר אחת במניין ישראל יוזלין מלקט יושר, ע"ז אין להקפיד."
הטעמים לכתיבת החיבור[עריכה]
המחבר מספר (שם עמ' ד ענין א[2]) על המניעים לכתוב את ספרו:
- "...כך היה המעשה. בתחלה הייתי באושטריך אצל הגאון ז"ל (- רבי ישראל איסרלין) כחמש שנים, ולא כתבתי עדיין שום דבר מהספר הזה. ואח"כ נתגלגל הדבר שהלכתי לארץ רינוס, ושאלו לי רבני הדור: הידעת איך נוהג הגאון ז"ל בזה הענין? ולא ידעתי להשיב להם דבר ודאי, ומקצתם לא היו ידוע לי לגמרי. וכשחזרתי אצל הגאון ז"ל שאלתי אותו אותן הדברים, והיה הדבר פשוט בעיניו. ואמר זה כתוב בתוס', זה כתוב בפוסקים. ואמרתי בלבי ש"מ שרבני הדור הם מסופקים בדברים שהם כ"כ פשוטים, מכ"ש שאר העם. ואמרתי בלבי אכתוב לעצמי מה שאשמע ומה שאראה מן הגאון ז"ל, כדי שאדע להשיב דבר ודאי בשם הגאון ז"ל. כי הוא היה בסוף ימיו שאין בדורו במותו, כידוע לי.
- וגם חברי הפצירוני לכתוב בספר מה שאשמע מן הגאון ז"ל. והשבתי להם שאיני יכול לכתוב בלשון צח, והם אמרו לי אם אינך יכול לכתוב בלשון הקודש (- בעברית) כתוב בלשון אשכנז, אי אפשר שלא נלמד ממנו דבר אחד או שנים... וזכרתי מה שאמר ר' יוסי ...בפרק כל כתבי (שבת קיח:): מימי לא עברתי על דברי חבירי כו'.
- וכתבתי לפעמים בצנעה כמה ימים ואח"כ נודע הדבר. וכשנודע הדבר אמרתי [זה הדבר] שמעתי מן הגאון ז"ל, וזה הדבר ראיתי. וכששמעו אלו הדברים בקשו ממני אנשים חשובים, שאתן להם להעתיק מה שיש בידי מן הגאון ז"ל. ולאחר פטירתו אמרו לי שיש עבירה בידי אם לא אניחם להעתיקו, וכשראיתי שהדבר חשוב עליהם חיברתי ספר הזה".
מעמד הספר בעיני הפוסקים[עריכה]
ספר זה לא היה מצוי עד דורינו, ומגדולי דורינו יש שפיקפקו במיהמנותו. האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, כשדן בדבריו בתשובתו מעיר בסוגריים: "הגם שאיני יודע אם מר בר רב אשי חתים עליה[3]" (שו"ת דברי יציב, אה"ע סי' עח סוף אות א, ד"ה אמנם ראיתי).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עפ"י תהלים ג, ד-ה.
- ↑ בשינויי לשון קלים
- ↑ ביטוי מקובל לומר אינני יודע אם זהו מקור מוסמך, לעומת התלמוד (- שהוא הספר המוסמך בישראל) שנחתם ע"י מר בר רב אשי.