חפץ חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר | {{פירוש נוסף|נוכחי=ספר העוסק בהלכות [[רכילות]] ו[[לשון הרע]]|אחר=מחבר הספרים [[חפץ חיים]], [[משנה ברורה]] ועוד|עע=[[הרב ישראל מאיר הכהן]]}} | ||
[[תמונה:Hafetz haim.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הספר "חפץ חיים" ב[[ספרי קודש כיס|פורמט כיס]]]] | |||
'''חפץ חיים''' הוא ספר בהלכות [[לשון הרע]] ו[[רכילות]], הראשון בהיקפו הנרחב, אשר נכתב על ידי הגאון [[הרב ישראל מאיר הכהן|רבי ישראל מאיר הכהן]], ומעת צאתו לאור בשנת תרל"ה עשה מהפכה גדולה בכל ההבנה והיחס להלכות לשון הרע ורכילות. | |||
==המהפכה== | ==המהפכה== | ||
בהתחלה נושא זה היה מופקר בעיני הרבה בני אדם. אנשים פשוטים לא ידעו שאיסור לשון הרע הוא גם כשהסיפור אמת, ולכן הותר אצלם. והלומדים, אף על פי שידעו זאת, היו מהם שיצר הרע הטעה אותם להיתר בדבר. מלבד זה גם לא הייתה להרבה אנשים ידיעה בתחום של קבלת לשון הרע ורכילות, וכן לא ידעו איך לתקן מעשים רעים אלו. הסיבה העיקרית לכך היא שלא היה ספר שבו נתקבצו כל העניינים הללו במפורט. | |||
קודם לזה הספר, כאשר רצה היהודי לעמוד על הלכות לשון הרע, לא היו לו אמצעים רבים. הספרים המרכזיים ללימוד הלכות אלו היו הלכות דעות לרמב"ם וספר שערי תשובה לרבנו יונה. אבל ה[[רמב"ם]] ורבנו יונה קיצרו מאוד בדבריהם שם, כדרכם של הראשונים, ואין בדבריהם הרבה דינים אשר מובאים בזה הספר. | |||
והנה בא הספר, ועניין [[לשון הרע]] ו[[רכילות]] הפך להיות הרבה יותר ברור, הלכות רחבות ומפורטות, בלשון קלה להבנה ונעימה, עם הוכחות ארוכות המאמתות כל הלכה. | |||
==ראה גם== | |||
*[[שמירת הלשון]] | |||
==הספר באינטרנט== | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/14233 ספר חפץ חיים] | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/15142 ספר חפץ חיים] | |||
[[קטגוריה:ספרי החפץ חיים]] | |||
[[קטגוריה:ספרי הלכה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:26, 9 ביוני 2013
|
|
- ערך זה עוסק בספר העוסק בהלכות רכילות ולשון הרע. אם התכוונתם למחבר הספרים חפץ חיים, משנה ברורה ועוד, עיינו בערך הרב ישראל מאיר הכהן.
חפץ חיים הוא ספר בהלכות לשון הרע ורכילות, הראשון בהיקפו הנרחב, אשר נכתב על ידי הגאון רבי ישראל מאיר הכהן, ומעת צאתו לאור בשנת תרל"ה עשה מהפכה גדולה בכל ההבנה והיחס להלכות לשון הרע ורכילות.
המהפכה[עריכה]
בהתחלה נושא זה היה מופקר בעיני הרבה בני אדם. אנשים פשוטים לא ידעו שאיסור לשון הרע הוא גם כשהסיפור אמת, ולכן הותר אצלם. והלומדים, אף על פי שידעו זאת, היו מהם שיצר הרע הטעה אותם להיתר בדבר. מלבד זה גם לא הייתה להרבה אנשים ידיעה בתחום של קבלת לשון הרע ורכילות, וכן לא ידעו איך לתקן מעשים רעים אלו. הסיבה העיקרית לכך היא שלא היה ספר שבו נתקבצו כל העניינים הללו במפורט.
קודם לזה הספר, כאשר רצה היהודי לעמוד על הלכות לשון הרע, לא היו לו אמצעים רבים. הספרים המרכזיים ללימוד הלכות אלו היו הלכות דעות לרמב"ם וספר שערי תשובה לרבנו יונה. אבל הרמב"ם ורבנו יונה קיצרו מאוד בדבריהם שם, כדרכם של הראשונים, ואין בדבריהם הרבה דינים אשר מובאים בזה הספר.
והנה בא הספר, ועניין לשון הרע ורכילות הפך להיות הרבה יותר ברור, הלכות רחבות ומפורטות, בלשון קלה להבנה ונעימה, עם הוכחות ארוכות המאמתות כל הלכה.