רבי יחיאל ב"ר אורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבי יחיאל אבי הרא"ש לרבי יחיאל ב"ר אורי) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]]. | '''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע. | יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע. | ||
תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור|זכרון יהודה קעט|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''". | תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור|זכרון יהודה קעט|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''". | ||
פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד. | |||
בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. | בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. | ||
ספרו היחידי שהודפס הוא '''ספר על עסק התורה''' (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו. | |||
==משפחות ותלמידיו== | |||
היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו. | היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו. | ||
נכדיו המפורסמים היו [[רבי יעקב בן אשר]]- בעל הטורים, [[רבי יהודה בן הרא"ש]]- רב בטולדו, [[רבי יחיאל בן הרא"ש]] שקרוי על שמו ועוד. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= 4970|מספר שנים=54}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יחיאל ב"ר אורי}} | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
[[קטגוריה:הרא"ש]] | [[קטגוריה:הרא"ש]] | ||
גרסה מ־16:52, 25 ביוני 2013
|
|
רבי יחיאל ב"ר אורי היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של רבנו אשר.
תולדות חייו
יחוסו מגיע לרבנו גרשום מאור הגולה. נולד בשנת ד' תתק"ע.
תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של רבי יהודה החסיד ובעל הרוקח. שימש כרב וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו רבי יהודה בן הרא"ש (זכרון יהודה קעט): "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות[1] ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק".
פטירתו התיה בחול המועד סוכות שנת כ"ד.
בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.
ספרו היחידי שהודפס הוא ספר על עסק התורה (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו.
משפחות ותלמידיו
היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של מהר"ם מרוטנבורג. בן נוסף היה רבנו אשר המפורסם. בניו היו תלמידיו.
נכדיו המפורסמים היו רבי יעקב בן אשר- בעל הטורים, רבי יהודה בן הרא"ש- רב בטולדו, רבי יחיאל בן הרא"ש שקרוי על שמו ועוד.
| תקופת חייו של רבי יחיאל ב"ר אורי על ציר הזמן |
|---|
 |