פרעות תתנ"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''פרעות תתנ"ו''' הן פרעות שארעו ביהודי אשכנז וצרפת בסוף האלף החמישי, כחלק ממסעות הצלב. וכך כותב רבי יחי...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרעות תתנ"ו''' הן פרעות שארעו ביהודי אשכנז וצרפת בסוף האלף החמישי, כחלק ממסעות הצלב. | '''פרעות תתנ"ו''' הן פרעות שארעו ביהודי אשכנז וצרפת בסוף האלף החמישי, כחלק ממסעות הצלב, והמיטו חורבן על [[יהדות אשכנז]]. | ||
וכך כותב רבי יחיאל היילפרין ממינסק, בעל "סדר הדורות": | וכך כותב רבי יחיאל היילפרין ממינסק, בעל "סדר הדורות": | ||
"בשנת ד' אלפים תתנ"ו היו גזרות רעות כי הלכו ה[[נצרות|נוצרים]] למלחמה על [[ירושלים]] נגד התוגרמים. ויעברו בגלילות אשכנז ויהרגו הרבה קהילות שבאספירא (העיר שפירא), ווירמיזא | "בשנת ד' אלפים תתנ"ו היו גזרות רעות כי הלכו ה[[נצרות|נוצרים]] למלחמה על [[ירושלים]] נגד התוגרמים. ויעברו בגלילות אשכנז ויהרגו הרבה קהילות שבאספירא (העיר שפירא), ווירמיזא ו[[מגנצא]] (המכונות קהילות שו"ם- שפירא וורמיזא ומגנצא), וטריווש ומיץ ופיס ובדרך פרגא ועיירות אחרות מאשכנז וצרפת. והיו גזרות והמרות (המרות דת) והריגות גדולות מחודש [[אייר]] עד חודש [[אב]], ואת אשר נשמע עלה סך הנהרגים והנטבעים בקדושה יותר מה' אלפים והמומרים היו אין מספר. וכן לימים מועטים היו גזרות כאלה בממלכת אונגריאה (הונגריה) וכן בארצות מערב נועדו יחדיו עם רב ללכת ירושלים גם הם, והרגו היהודים בכל המקומות שעברו עד מקום הנקרא אבוטיג... מצאתי כתוב בספר ישן נושן 'פירוש מחזור וסליחה' שבגזרות תתנ"ו אז כמה בני אדם הגונים בקהל מיץ ראו ג' זקנים שהלכו ברחוב היהודים ואמרו בקול נעים על הכל יתגדל ויתקדש וכו', והלכו ושאלו את פי רבי שמעון הגדול [[אב בית דין]] שלנו מה המעשה הזה ואמר להם: אהובי, אלו הזקנים הם [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], הזהרו מפני הגזרה וקבלו עליכם דין שמים..." {{מקור|סדר הדורות ערך ד"א תתנ"ו|כן}}. | ||
לזכר | לזכר פרעות אלו, נכתבו כמה פיוטים הנאמרים ב[[סליחות]], וכן הונהגה בקרב יהודי אשכנז אמירת "אב הרחמים" בתפילת ה[[שבת]]. | ||
היו שנתנו סיבה, מדוע גזירות אלו התרחשו באשכנז דווקא, | היו שנתנו סיבה, מדוע גזירות אלו התרחשו באשכנז דווקא, וביחוד בקהילת וורמייזא, כפי שכתב [[הרב ישכר שלמה טייכטל]] בספר "[[אם הבנים שמחה]]": | ||
"ועיין בסדר הדורות שהביא בשם רבינו הסמ"ע שראה בספר "מעשה נסים" | "ועיין בסדר הדורות שהביא בשם רבינו הסמ"ע שראה בספר "מעשה נסים" ל[[רבי אליעזר מגרמייזא|רבינו אליעזר מגרמייזא]] (היא העיר וורמייזא) בעל [[הרוקח]], ד[[עזרא]] שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו ל[[ארץ ישראל]], ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם בירושלים הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה. והביא בשם הסמ"ע '''שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות''', כי בחורבן [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" {{מקור|אם הבנים שמחה, הקדמה שניה|כן}}. | ||
==לקיראה נוספת== | |||
* [[רבי אליעזר ב"ר נתן]] (ראב"ן), קונטרס "'''גזרות תתנ"ו'''"- המתאר את רדיפות היהודים והשמדתם. | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:צרות הגלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:09, 25 ביוני 2013
|
|
פרעות תתנ"ו הן פרעות שארעו ביהודי אשכנז וצרפת בסוף האלף החמישי, כחלק ממסעות הצלב, והמיטו חורבן על יהדות אשכנז.
וכך כותב רבי יחיאל היילפרין ממינסק, בעל "סדר הדורות": "בשנת ד' אלפים תתנ"ו היו גזרות רעות כי הלכו הנוצרים למלחמה על ירושלים נגד התוגרמים. ויעברו בגלילות אשכנז ויהרגו הרבה קהילות שבאספירא (העיר שפירא), ווירמיזא ומגנצא (המכונות קהילות שו"ם- שפירא וורמיזא ומגנצא), וטריווש ומיץ ופיס ובדרך פרגא ועיירות אחרות מאשכנז וצרפת. והיו גזרות והמרות (המרות דת) והריגות גדולות מחודש אייר עד חודש אב, ואת אשר נשמע עלה סך הנהרגים והנטבעים בקדושה יותר מה' אלפים והמומרים היו אין מספר. וכן לימים מועטים היו גזרות כאלה בממלכת אונגריאה (הונגריה) וכן בארצות מערב נועדו יחדיו עם רב ללכת ירושלים גם הם, והרגו היהודים בכל המקומות שעברו עד מקום הנקרא אבוטיג... מצאתי כתוב בספר ישן נושן 'פירוש מחזור וסליחה' שבגזרות תתנ"ו אז כמה בני אדם הגונים בקהל מיץ ראו ג' זקנים שהלכו ברחוב היהודים ואמרו בקול נעים על הכל יתגדל ויתקדש וכו', והלכו ושאלו את פי רבי שמעון הגדול אב בית דין שלנו מה המעשה הזה ואמר להם: אהובי, אלו הזקנים הם אברהם, יצחק ויעקב, הזהרו מפני הגזרה וקבלו עליכם דין שמים..." (סדר הדורות ערך ד"א תתנ"ו).
לזכר פרעות אלו, נכתבו כמה פיוטים הנאמרים בסליחות, וכן הונהגה בקרב יהודי אשכנז אמירת "אב הרחמים" בתפילת השבת.
היו שנתנו סיבה, מדוע גזירות אלו התרחשו באשכנז דווקא, וביחוד בקהילת וורמייזא, כפי שכתב הרב ישכר שלמה טייכטל בספר "אם הבנים שמחה":
"ועיין בסדר הדורות שהביא בשם רבינו הסמ"ע שראה בספר "מעשה נסים" לרבינו אליעזר מגרמייזא (היא העיר וורמייזא) בעל הרוקח, דעזרא שלח אגרות לכל ערי הגולה שיעלו איתו לארץ ישראל, ובא מכתב כזה גם למדינת אשכנז לעיר וורמס (וורמייזא) שדרו שם ישראל, והשיבו: שבו אתם בירושלים הגדולה ואנחנו נדור פה בירושלים הקטנה כי היו חשובים מאד בעיני השרים והערלים, והיו עשירים גדולים וישבו שם בשלום ובשלווה. והביא בשם הסמ"ע שעל כן שכיחים גזרות גדולות וקשות בארץ אשכנז ובקהילת וורמייזא יותר משאר הקהילות, כי בחורבן בית ראשון באו ונתיישבו שם ואחר כלות שבעים שנה כתב אליהם עזרא איתו שיבואו גם כן לשם ולא עלו" (אם הבנים שמחה, הקדמה שניה).
לקיראה נוספת[עריכה]
- רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן), קונטרס "גזרות תתנ"ו"- המתאר את רדיפות היהודים והשמדתם.