רבי אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Hazonish.jpg| | [[תמונה:Hazonish.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזון איש- הרב אברהם ישעיהו קרליץ]] | ||
'''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה לרוב '''החזון איש''' על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. | '''הרב אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה לרוב '''החזון איש''' על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם. | ||
==חייו ופועלו== | ==חייו ופועלו== | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
*'''[[אמונה ובטחון (חזון איש)|אמונה ובטחון]]'''. | *'''[[אמונה ובטחון (חזון איש)|אמונה ובטחון]]'''. | ||
*'''קובץ אגרות''' | *'''קובץ אגרות''' | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב צבי יברוב, '''מעשה איש''' (שבעה כרכים) | |||
* הרב שלמה כהן (עורך), '''פאר הדור''' (חמישה כרכים) | |||
* הרב רפאל הלפרין, '''במחיצת החזון אי"ש''', בני ברק תשנ"א | |||
* אהרן סורסקי, '''החזון איש בדורותיו''', בני ברק תשמ"ד | |||
* חיים עמנואל קוליץ, '''החוזה מליטא''', ירושלים, תשנ"א | |||
* בנימין בראון, '''החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית''', הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"א | |||
{{מיון רגיל:קרליץ אברהם ישעיהו}} | {{מיון רגיל:קרליץ אברהם ישעיהו}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] |
גרסה מ־09:36, 15 ביולי 2013
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב אברהם ישעיה קרליץ (מכונה לרוב החזון איש על שם ספריו), מגדולי הפוסקים בדור הקודם.
חייו ופועלו
נולד בקוסובה שבליטא בשנת תרל"ט, לאביו, הרב שמריהו קרליץ, רב העיירה. לפי עדות אחיו, הרב מאיר קרליץ, בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להשקיע את חייו בתורה. בצעירותו ניסה ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם החליט כי אין מקומו שם, וחזר לקוסובה. נישא לבתיה, ועבר לגור בבית חמיו בעיר כווידאן, שם פתחה רעייתו חנות, ואיפשרה לו לעסוק בתורה. התגורר זמן רב בווילנא, ושם הוציא את ספרו "חזון איש". עלה לארץ בסביבות השנים תרצ"-ג-תרצ"ג, ע"י סרטיפיקט שהושג בסיועו של הרב קוק, עימו התכתב בהלכה לאחר עלייתו ארצה, או (לפי גרסה אחרת) בסיועה של אגודת ישראל. בארץ, התיישב בעיר בני ברק. הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, אב"ד וילנא, פרסם בארץ עם בואו כי "ארי עלה מבבל". מהר מאד, הפך להיות אחת מהסמכויות העליונות בקרב העולם החרדי בארץ. בארץ סיים להוציא את כל עשרים ושניים כרכי סדרת "חזון איש" שכתב על הש"ס והשולחן ערוך.
נפטר בליל שבת, י"ד בחשוון תשט"ו, ונקבר בבני ברק.
נודע בדרך לימודו העצמאית והנוטה אל הפשט. כמה מפסקיו זכו לפרסום רב: שיטתו בעניין קו התאריך במזרח הרחוק, שיטתו בעניין שיעורי המצוות, התנגדותו להיתר המכירה והתנגדותו לשימוש בחשמל המיוצר בשבת.
פעל רבות לחידוש עולם התורה בארץ ישראל לאחר חורבנו בשואה.
היה גיסו של "הסטייפלר"-הרב ישראל יעקב קנייבסקי, בעל "קהילות יעקב", ושניהם היו ביחסי ידידות ואף נקברו אחד על יד השני. אחייניו הם הרב נסים קרליץ והרב חיים קנייבסקי (בנו של הסטייפלר) והרב חיים גריינמן.
מתלמידיו
- הרב גדליה נדל
- הרב בנימין מנדלזון
- הרב מאיר צבי ברגמן
- הרב מיכל יהודה ליפקוביץ
- הרב נסים קרליץ (אחיינו)
- הרב חיים קנייבסקי (אחיינו)
- הרב חיים שאול גריינימן (אחיינו)
- הרב שריה דבליצקי- רב מקובל וחוקר בבני ברק
- הרב רפאל הלפרין
- ועוד רבנים וראשי ישיבות רבים
ספריו
- חזון איש על הש"ס והשולחן ערוך.
- אמונה ובטחון.
- קובץ אגרות
לקריאה נוספת
- הרב צבי יברוב, מעשה איש (שבעה כרכים)
- הרב שלמה כהן (עורך), פאר הדור (חמישה כרכים)
- הרב רפאל הלפרין, במחיצת החזון אי"ש, בני ברק תשנ"א
- אהרן סורסקי, החזון איש בדורותיו, בני ברק תשמ"ד
- חיים עמנואל קוליץ, החוזה מליטא, ירושלים, תשנ"א
- בנימין בראון, החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"א