רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב''' היה | '''רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב''' היה מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בתרפ"ו לאביו רבי יצחק מדרוהוביטש. מילדותו כבר נכירו בו סימני גדולה. אביו היה בתחילה מהמתנגדים ל[[רבי ישראל הבעל שם טוב]], אולם לבסוף הכיר בגדותו וקדושתו. בצעירותו התגורר בבוריסלב וחי בעוני, אולם סרב לקבל על עצמו עול [[רב]]נות. | נולד בתרפ"ו לאביו רבי יצחק מדרוהוביטש. מילדותו כבר נכירו בו סימני גדולה. אביו היה בתחילה מהמתנגדים ל[[רבי ישראל הבעל שם טוב]], אולם לבסוף הכיר בגדותו וקדושתו. בצעירותו התגורר בבוריסלב וחי בעוני, אולם סרב לקבל על עצמו עול [[רב]]נות. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשוני החסידות]] | [[קטגוריה:ראשוני החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | |||
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | [[קטגוריה:רבנים אוקראינים]] | ||
גרסה מ־20:52, 17 ביולי 2013
|
|
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב.
תולדות חייו
נולד בתרפ"ו לאביו רבי יצחק מדרוהוביטש. מילדותו כבר נכירו בו סימני גדולה. אביו היה בתחילה מהמתנגדים לרבי ישראל הבעל שם טוב, אולם לבסוף הכיר בגדותו וקדושתו. בצעירותו התגורר בבוריסלב וחי בעוני, אולם סרב לקבל על עצמו עול רבנות.
החל לדבוק בבעש"ט משום ש"כך ציוו לו מן השמים". הוא העריצו מאד, ומפורסם בשמו: "התורה ניתנה באש שחורה על גבי אש לבנה. מורי הבעש"ט ידע לקרוא את כל האותיות".
לאחר פטירתו של הבעש"ט, קיבל את הנהגתו של המגיד ממזריטש, מפני שהראו לו משמים "את מעיינות החכמה שהולכים אליו". למרות זאת, התפלל במנין נפרד, וערך "טיש" נפרד משל המגיד, בהסכמת המגיד. המגיד אף הרשה לתלמידו הגדול רבי שניאור זלמן מלאדי להשתתף בטיש של ר' יחיאל מיכל.
התיישב בברודי ולאחר מכן בזלוטשוב.
בשנת תקל"ב הוטל חרם על החסידות, ור' יחיאל מיכל, שישיב אז בברודי ,שהיתה עיר מתנגדת, סבל מחרם זה. רבי פנחם הורוויץ מפרנקפורט כתב לר' דוד טבל מליסא (בעל "נפש דוד") שיכתוב למחותנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא, בעל שו"ת "נודע ביהודה", שהיה מראשי המתנגדים, שלא יצער את ר' יחיאל מיכל משום ש"כל כוונותיו לשם שמים, ואסור לבטלו מעבודת הקודש שלו"[1].
נחשב למפיץ החסידות בגליציה (הפצת החסידות בארץ זו נמשכה אחר כך על ידי רבי אלימלך מליז'נסק)
מסופר כי גורש מגליציה בעקבות מאבקו כנגד המתנגדים, ובר להתגורר בוואהלין בערים קאלקי וליאופול.
נפטר בכ"ה באלול תקמ"ה. מסופר, כי בניו מאד השתדלו להיות סביבו בשעת פטירתו, אולם כשלזמן קצר נותר ללא איש לידו, שמעה אותו בתו מעבר לדלת אומר בדבקות "בהאי רצון איסתליק משה". היא מיהרה לקרוא לאחיה ר' יצחק מראדווילף אולם הם עוד הספיקו לשמוע אותו קורא בדבקות שמע ישראל, וכשהגיע ל"אחד" נפטר, כשהוא בן 55[2].
בניו
- ר' יוסף מיאמפולי.
- ר' יצחק מראדוויל- בעל אור יצחק.
- ר' זאב מזבראז'.
- ר' משה מזעוויהל.
- ר' מרדכי מקרמניץ.
- חתנו, ר' דוד הלוי מסטעפין.
תלמידיו
ספריו
- ר' נתן נטע מקורביל קיבץ מדברי תורתו שהיו פזורים בספרים שונים, והוציאם תחת השם "מים רבים".
- ישועות מלכו- לקט מדברי תורתו.
- תורת המגיד מזלוטשוב.
- ↑ ע"פ עדותו של רבי שמואל שמעלקע מניקלשבורג, אחיו של ר' פנחס הורוויץ ומגדולי החסידות.
- ↑ בפרשת וילך, בה כתוב "הן קרבו ימיך למות", עוד הלך לבית הכנסת ושמע קריאת התורה, ובשעת סעודה שלישית, נפטר בגיל ה"ן.