הרב זלמן נחמיה גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
* '''גנזי התורה'''- שיעורים על הש"ס | * '''גנזי התורה'''- שיעורים על הש"ס | ||
* '''משפט ערוך'''- פסקי הלכות וסיכומי שיטות על [[חושן משפט]] (ארבעה כרכים). | * '''משפט ערוך'''- פסקי הלכות וסיכומי שיטות על [[חושן משפט]] (ארבעה כרכים). | ||
* '''דולה ומשקה'''- שיעוריו כפי שסוכמו על ידי [[הרב אלי סדן]] | |||
כמו כן, מפרסם הרב גולדברג מאמרים רבים בבמות שונות. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=19&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב גולדברג באתר ישיבה] | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=19&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב גולדברג באתר ישיבה] | ||
גרסה מ־15:00, 16 באוגוסט 2013
|
|
הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן- הגאון רבי זלמן נחמיה) הוא עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית וראש בית המדרש במכון לב. לשעבר היה הרב ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים.
נולד במינסק בשנת תרצ"ב. כשהיה בן 5, עלה עם משפחתו, שהשתייכה לחסידי חב"ד, לירושלים. הוא למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון. בשנת תש"ז ייעץ לו החזון איש לעבור לישיבת פוניבז, ובשנת תשי"א חזר לישיבת חברון. בשנת תשי"ד נשא את רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
שימש בעבר כחבר בית הדין הרבני העליון וכראש כולל "דעת משה" של חסידות סדיגורא עד לסגירתו.
הרב גולדברג מעביר שיעורים כלליים בעיון בישיבות רבות ברחבי הארץ (ביניהם שיעורים בביתו). שיעוריו ידועים כשיעורים מורכבים ומסובכים.
ספריו
- חזון קדומים- שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין.
- בנין אריאל- שו"ת
- אור המועדים- שיעורים בהלכות מועדים
- גנזי התורה- שיעורים על הש"ס
- משפט ערוך- פסקי הלכות וסיכומי שיטות על חושן משפט (ארבעה כרכים).
- דולה ומשקה- שיעוריו כפי שסוכמו על ידי הרב אלי סדן
כמו כן, מפרסם הרב גולדברג מאמרים רבים בבמות שונות.
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב גולדברג באתר ישיבה
- שיעורי הרב גולדברג באתר ישיבת כרם ביבנה
- שיעורי הרב גולדברג באתר מכון מאיר
- שיעוריו באתר מורשת