רבנו פרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל''' המכונה '''רבנו פרץ''' היה מאחרוני [[בעלי התוספות]] בתחילת האלף השישי. תלמיד [[רבי יחיאל מפאריש]] ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמידיו נמנים [[רבי מרדכי בן הלל]] (בעל ה"מרדכי"), בעל ה[[כל בו]], ועוד. חיבר תוספות ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו '''תוספות רבנו פרץ''' או '''תוספות תלמידי רבנו פרץ'''. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד. | '''רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל''' המכונה '''רבנו פרץ''' היה מאחרוני [[בעלי התוספות]] בתחילת האלף השישי. תלמיד [[רבי יחיאל מפאריש]] ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמידיו נמנים [[רבי עזריאל ב"ר יחיאל]], [[רבי מרדכי בן הלל]] (בעל ה"מרדכי"), בעל ה[[כל בו]], ועוד. חיבר תוספות ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו '''תוספות רבנו פרץ''' או '''תוספות תלמידי רבנו פרץ'''. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד. | ||
תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ"). | תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ"). | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כמו כן כתב הגהות על ה[[סמ"ק]] ל[[רבי יצחק מקורביל]] ו[[תשב"ץ קטן]] לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו. | כמו כן כתב הגהות על ה[[סמ"ק]] ל[[רבי יצחק מקורביל]] ו[[תשב"ץ קטן]] לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו. | ||
נפטר | נפטר בסביבות שנת ס'. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4985|מספר שנים=70}} | ||
{{מיון רגיל:פרץ}} | {{מיון רגיל:פרץ}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:33, 16 באוגוסט 2013
|
|
רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל המכונה רבנו פרץ היה מאחרוני בעלי התוספות בתחילת האלף השישי. תלמיד רבי יחיאל מפאריש ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמידיו נמנים רבי עזריאל ב"ר יחיאל, רבי מרדכי בן הלל (בעל ה"מרדכי"), בעל הכל בו, ועוד. חיבר תוספות לתלמוד הבבלי, שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו תוספות רבנו פרץ או תוספות תלמידי רבנו פרץ. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד.
תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ").
כמו כן כתב הגהות על הסמ"ק לרבי יצחק מקורביל ותשב"ץ קטן לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו.
נפטר בסביבות שנת ס'.
| תקופת חייו של רבנו פרץ על ציר הזמן |
|---|
 |